ת"פ 22642-01-10

תקציר

במספר מקרים של גניבת עובדים והונאה, נדונו ערעורים רבים בנוגע לגזרי הדין שניתנו על ידי ערכאות נמוכות יותר. בחלק מהמקרים נדחו הערעורים וגזרי הדין המקוריים אושרו. אלה כללו את המקרים של מיסון, שגנב 1.7 מיליון שקל; נחמה מילר, שגנבה יותר מ-4.6 מיליון שקל במשך שבע שנים; בלה בת איסקס שירין, שזייפה צ'קים וגנבה 2.3 מיליון שקל; ומשה ענתבי, שהורשע ב-33 עבירות גניבה ממעסיק בהיקף כולל של 2.4 מיליון שקל. עונשם נע בין 30 ל-36 חודשים ועד חמש שנות מאסר, יחד עם קנסות או מאסר על תנאי. במקרה של אמיר, שהוציא במרמה 450 אלף שקל מאנשים שונים, המליץ בית המשפט על עונש כולל של שמונה שנות מאסר בפועל ופיצוי כספי שירוצו במקביל. אמיר קיבל המלצה זו ומשך את ערעורו. במקרים אחרים הובילו הערעורים להקלה בעונשים. כך למשל, בית המשפט העליון הפחית קנס וביטל את עונש המאסר שנגזר על המערער בפרשת דוד רוט, שגנב כ-4.7 מיליון דולר ועמד בפני נסיבות רפואיות חריגות. בית המשפט הפחית את עונשו ל-3.5 שנות מאסר. בעניינם של האחים חזיזה, שעסק במרמה וזיוף בהיקף של מיליון שקל, ערעורם של האחים הוביל להפחתת עונשם המשולב ל-4 שנים ו-7 חודשי מאסר, לצד קנסות ופיצויים. בפסק דין בעניין אחידות הענישה הפחית בית המשפט המחוזי בתל אביב את עונשו של משה ענתבי מ-24 ל-20 חודשי מאסר. בית המשפט קיבל גם את ערעור המדינה בפרשת כהנים, והחמיר את העונש מעבודות שירות ל-30 חודשי מאסר בפועל לעובד שגנב 580 אלף שקל. בית המשפט העליון הצטרף לקביעותיו של בית המשפט המחוזי וציין כי עונש כבד יותר היה ראוי בעניינו של כהנים. בהתחשב במכלול הנסיבות, קבע השופט כי טווח הענישה ההולם לעבירות שבוצעו הוא 3 עד 7 שנות מאסר. בשל הרשעותיו הקודמות של הנאשם במרמה, היעדר חרטה והמשך התנהגותו העבריינית במהלך מאסר מותנה קודם, חומרת מעשיו לא פחתה. עם זאת, נלקחו בחשבון גורמים כגון הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, היעדר הרשעות אחרונות ומצבו האישי והכלכלי המורכב של הנאשם. על הנאשם נגזרו 60 חודשי מאסר בפועל, עם מאסר מותנה מצטבר של 7 חודשים, 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס של 50 אלף שקל או 7 חודשי מאסר בפועל ופיצוי בסך 500 אלף שקל לנפגע. זכות הערעור על פסק הדין ניתנה, כאשר ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 11/09/2014.