ע"א 5648-04-16

תקציר

בית משפט בישראל דן בשתי בקשות לביצוע שטרות בשני שיקים בשווי כולל של 35,150 ₪ שנמשכו בחשבון הבנק של בנו של המשיב. השיקים נחתמו על ידי המשיבה כחתימה מאושרת עבור בנה, שהיה חייב כספים למערערים. סלע המחלוקת המרכזי היה האם יש לראות במשיב, בחתימתו על גב השיקים, ערב לפירעונם. בית משפט קמא פסק לטובת המשיב, וקבע כי המערערים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שהמשיב הסכים לערוב לפירעון השיקים. השופט, המשנה לנשיא, השופט י' כהן, שקל בכובד ראש את טיעוני הצדדים. הוא הגיע למסקנה כי החתימה על גב השיקים אכן שייכת למשיבה ולא ניתן לפטור אותה כרישום שמה גרידא. יתר על כן, השופט מצא כי אין זה סביר שהמשיב יחתום על גב השיקים ללא כל כוונה. עם זאת, השופט הדגיש כי דיני הערבויות מחייבים הבעת כוונות מפורשת, דבר שהיה חסר במקרה זה. עוד ציין השופט כי אמינותו של המשיב נפגעה במהלך המשפט. חרף החשדות סביב מעשיו של המשיב, קבע השופט כי המערערים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם להוכיח כי המשיב הסכים להיות ערב. לפיכך, הערעור על פסק דינו של בית משפט קמא נדחה. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, וכל פיקדון שיבצע המערער יוחזר לו. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ומיום 18.9.2016.