ת"א 2407-06-09

תקציר

התובעת, כסלו, והנתבעת, דלק, התקשרו בתחילת שנות ה-90 במערכת חוזית, לפיה כסלו תפעיל תחנת דלק כחלק מתוכנית שיקום לנכי צה"ל. המערכת כללה הסכם קמעונאי, לפיו דלק תהיה המפיצה הבלעדית של מוצרי דלק לתחנה, והסכם חכירת משנה, המעניק לדלק זכות לחכירת משנה של קרקעות התחנה למשך תקופת החכירה העיקרית. כסלו טען כי המערכת החוזית היא חוזה אחיד עם סעיפים מפלים שיש לבטל. דלק טענה כי המערכת חוקית וביקשה סעד כספי בדמות דמי שימוש, בטענה כי השקעותיה בתחנה לא הוחזרו. בית המשפט קבע כי תניית הבלעדיות העומדת בליבת המערכת החוזית היא הסדר כובל פסול לפי חוק ההגבלים העסקיים. המערכת החוזית כולה בטלה, אפוא, לרבות הסכם חכירת המשנה, אך זכות החכירה העיקרית של כסלו נותרה על כנה. תוצאה זו מוצדקת נוכח האינטרס הציבורי בהגנה על התחרות החופשית, והעובדה שההסדר הכובל פסול בשל אי-חוקיותה של תניית הבלעדיות, המרוקנת את חכירת המשנה מתוכנו המהותי. באשר לתביעות הכספיות, סירב בית המשפט לפסוק פיצוי כספי לכסלו, שכן הוא התקשר מרצונו החופשי בהסדר הכובל ולא הוכיח את קיומו של נזק שנגרם על ידו. גם תביעתו להשבה חוזית נדחתה, שכן ביטול המערכת החוזית אמור להביא להשבה הדדית, שעלולה אף להביא לכך שכסלו תחזיר כספים לדלק. בית המשפט דחה גם את בקשתה של דלק לדמי שימוש, שכן חוזה שכירות המשנה בטל ודלק לא הצליחה להוכיח כי תניית הבלעדיות לא היוותה פיצוי הולם בעת חתימת ההסכם. טענותיהם הנוספות של הצדדים נדחו, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו. ביטול המערכת החוזית ייכנס לתוקף מיום 29.11.2019 ואילך.