בג"צ 953/01

תקציר

העיריות הישראליות טבריה, בית שמש וכרמיאל חוקקו חוקי עזר המגבילים או אוסרים על מכירת בשר חזיר ומוצריו, דבר המעורר שאלות של חוקיות ופגיעה בחופש העיסוק, המצפון והדת. חוקי העזר הותקנו מכוח חוק הרשויות המקומיות (הרשאה מיוחדת), התשט"ז-1956, שהתיר לעיריות לקבוע הסדרים מקומיים בנוגע למכירת בשר חזיר, דבר המשקף פשרה בין רגישויות דתיות-לאומיות לבין חירויות הפרט. הגדרה זו הייתה שנויה במחלוקת בתחילה, מה שהוביל לסדרה של עתירות וניתוחים משפטיים שעסקו באיזון בין הגנה על רגשות דתיים ולאומיים – המושרשים עמוק במסורת ובהיסטוריה היהודית – לבין שמירה על חירויות הפרט. השופטים בחנו את הסוגיה תוך שימוש בקריטריונים של מידתיות וסבירות, והציעו גישה מלאת ניואנסים שבה על העיריות להעריך היטב את הדמוגרפיה המקומית ואת הצרכים שלה, ולהבטיח כי האיסורים מיושמים באופן מידתי ומתחשב. הרשויות המקומיות נקראו לשקול את הנגישות והמעשיות של מכירת בשר חזיר באזורים ספציפיים, תוך איזון אינטרסים מנוגדים בתוך קהילות מגוונות. בסופו של דבר, בית המשפט השעה את חוקי העזר, וחייב את העיריות לבחון אותם מחדש דרך עדשה מאוזנת זו, תוך שימת דגש על ויתורים הדדיים ולכידות חברתית כדי לחיות בדו-קיום הרמוני בחברה פלורליסטית. כל השופטים הסכימו עם פסק דין זה של הנשיא ברק, וההחלטה התקבלה בהרכב מלא ב-14 ביוני 2004.