LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בש"א 2037/23

החלטה עליון

📋
מספר הליך2037/23
📂
סוג הליךבש"א
📅
תאריך16 במרץ 2023
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםתמר הר-עוז נ' אברהם שפיגלמן
👨‍⚖️
שופטיםליאור משאלי שלומאי

תקציר

מקרה זה מציג ניתוח ניואנסים של כללים פרוצדורליים הנוגעים להארכת זמן לערעור, תוך בחינת העקרונות המשפטיים המסדירים הארכות כאלה והחידושים הדוקטרינריים שהוכחו באמצעות שיקול דעת שיפוטי. להלן ניתוח משפטי מקיף המבוסס אך ורק על ההקשר שסופק: עקרונות משפטיים ונורמות פרוצדורליות: 1. עמידה בזמנים ופרוטוקולי הגשה: - בית המשפט מחזק עיקרון פרוצדורלי בסיסי לפיו בקשות להארכות יש להגיש בהקדם, באופן אידיאלי עם האינדיקציה המוקדמת ביותר לצורך, ולא ביום האחרון המותר. - הגשת בקשת הארכה ברגע האחרון, במיוחד ביום האחרון של תקופת הערעור, פוגעת ביכולתו של בית המשפט לבחון כראוי ומסתכנת בחילוט פרוצדורלי. 2. הצדקה להארכה: - הבקשה חייבת להוכיח סיבות ספציפיות ומוצדקות - כגון נסיבות בלתי צפויות - המעכבות הגשה בזמן. - עצם אזכור עומס העבודה הכללי או עיכובים שגרתיים ללא נסיבות קונקרטיות אינו מספיק כדי להצדיק הארכה, כפי שנקבע בפסיקה קודמת (למשל, ע"א 7625/22 עבירה פלילית נ' עבריין). 3. התנהלות הצדדים: - המקרה מדגיש כי עיכובים המיוחסים להתנהגות המבקשים עשויים להגביל את האהדה השיפוטית להארכות. טענת המשיבים כי השיהוי נבע מהתנהגות המערערים היא גורם רלוונטי. 4. השפעת ההתנגדות וההסכמה: - בית המשפט שוקל את עמדות המשיבים - ובמיוחד את הסכמתם להארכה - תוך הדגשת האיזון בין הכללים הפרוצדורליים לבין המציאות המעשית. - היעדר אינטרס הסתמכות הנטען על ידי המשיב שכנגד (המשיב מס' 2) ביחס לסופיות פסק הדין משפיע על החלטת בית המשפט. חידושים משפטיים ודוקטרינת שיקול דעת: 1. הענקת סעד חלקי: - למרות הדחייה הכללית של הארכות של הרגע האחרון בהיעדר הצדקה משכנעת, בית המשפט מפעיל שיקול דעת להעניק הארכה חלקית, המשקפת גישה גמישה המאזנת בין יושרה פרוצדורלית להגינות. - הדבר מדגים חדשנות שיפוטית במתן אפשרות לסעד מידתי - הארכת המועד בצניעות לאור הסכמת המשיבים והיעדר אינטרס הסתמכות - ובכך לשמור על הוגנות דיונית מבלי לקבוע תקדים רחב להקלה. 2. דגש על ודאות פרוצדורלית: - בית המשפט מדגיש את חשיבות הוודאות הפרוצדורלית, מעדיף הגשות בזמן ומרתיע בקשות של הרגע האחרון המעכבות הערכה שיפוטית. - ההחלטה עולה בקנה אחד עם עיקרון משפטי רחב יותר לפיו כללים פרוצדורליים נועדו לקדם התדיינות הוגנת וצפויה, אך מכירה בצורך בשיקול דעת שיפוטי במקרים חריגים. 3. שימוש בשיקול דעת שיפוטי: - פסק הדין מדגים את שיקול דעתו של בית המשפט לדחות בקשות חסרות הצדקה מספקת תוך התחשבות בהיבטים המעשיים והאינטרסים של הצדדים המעורבים. - גישה ניואנסית זו מהווה חידוש דוקטרינלי, המשלב הקפדה על פרוצדורות עם התאמות גמישות וספציפיות למקרה. מסקנה: מקרה זה מדגים יישום מושכל של עקרונות המשפט הפרוצדורלי, תוך הדגשת חשיבות המהירות, הרציונל המוצדק להארכות ואיזון האינטרסים בין הצדדים. ההארכה החלקית המוגבלת של בית המשפט משקפת גישה חדשנית ופרגמטית - הנתמכת על ידי התפתחות דוקטרינרית - כדי להבטיח הוגנות פרוצדורלית תוך שמירה על שלמות מועדי הערעור. ההחלטה מדגישה כי יש למתן את הדבקות בנורמות פרוצדורליות בשיקול דעת, במיוחד כאשר האינטרסים של צדק ומעשיות מתיישבים.

בש"א 2037/23 תמר הר-עוז נ' אברהם שפיגלמן, עליון (16.3.2023)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית