ת"א 9909-05-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **נושא ההחלטה:** בקשת הנתבעים לחייב את התובעת, חברה בע"מ, בהפקדת ערובה להוצאותיהם, בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999. **רקע עובדתי:** התובעת, "מומנטום שיא בע"מ", הינה חברה פרטית העוסקת, בין היתר, בליווי עסקי בזירת המסחר האלקטרוני. התובעת הגישה תביעת לשון הרע בסך 2,600,000 ₪ נגד הנתבעים (חברת החדשות הישראלית בע"מ, אדווה דדון ואייל רבי ספרן), בטענה כי פרסמו כתבת תחקיר המשמיצה אותה, את בעלי מניותיה ועובדיה, באומרם כי הם "נוכלים, מפיצי אשליות מכוונות ומנצלים חולשות של אוכלוסיות מוחלשות". התובעת טוענת לנזקים שנגרמו לה כתוצאה מכך. הנתבעים טוענים כי הפרסום היה אמת, הוגן ומקצועי, וכי עומדות להם ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע. **החלטת בית המשפט:** בית המשפט (השופט דוד זילר) קיבל את בקשת הנתבעים לחייב את התובעת בהפקדת ערובה, אך לא בשיעור שהתבקש. נקבע כי התובעת תפקיד ערובה בסך 60,000 ₪, או ערבות בנקאית מתאימה, עד ליום 22.2.2026, כתנאי להמשך ניהול ההליכים. **ניתוח משפטי:** 1. **החלת סעיף 353א לחוק החברות:** * **העיקרון:** סעיף 353א לחוק החברות קובע כי בית המשפט רשאי, לבקשת הנתבע, להורות לחברה תובעת, שבה אחריות בעלי מניותיה מוגבלת, להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. הליך זה הינו הכלל, ומתן פטור מהפקדת ערובה הוא בגדר החריג. * **יישום במקרה זה:** בית המשפט קבע כי מכיוון שהתובעת היא חברה בע"מ, חל עליה סעיף זה. התובעת לא עמדה בנטל להוכיח את יכולתה הכלכלית או את ההכבדה שבהפקדת ערובה. 2. **המבחן התלת-שלבי להחלטה על הפקדת ערובה:** * **העיקרון:** בית המשפט העליון קבע מבחן תלת-שלבי לבחינת בקשה להפקדת ערובה על ידי חברה, כאשר הנטל להוכחת התקיימותם של תנאי החריג מוטל על החברה התובעת. 1. **שלב א' - מסוגלות כלכלית:** בחינת יכולתה הכלכלית של החברה לעמוד בהוצאות ככל שייפסקו, תוך התחשבות בסכום התביעה, מהות ההליך, מורכבותו, הצורך במומחים, שכר טרחה צפוי וסיכויי התביעה. 2. **שלב ב' - נסיבות העניין:** אם לא הוכחה מסוגלות כלכלית, תיבחן השאלה אם נסיבות העניין מצדיקות חיוב בערובה, תוך התחשבות בזכויות חוקתיות (גישה לערכאות, קניין), תום לב וסיכויי ההליך. 3. **שלב ג' - גובה הערובה:** אם הוחלט לחייב בערובה, ייבחן שיעורה. * **יישום במקרה זה:** * **שלב א':** התובעת לא הציגה כל תשתית עובדתית או ראייתית אודות מצבה הכלכלי, דבר המעורר חשד בדבר איתנותה. בכך, לא עמדה בנטל ההוכחה. * **שלב ב':** לא ניתן לקבוע בשלב זה, על בסיס כתבי הטענות, כי סיכויי התביעה גבוהים באופן המצדיק שלילת הצורך בערובה, במיוחד לאור סכום התביעה הגבוה והמחלוקת העובדתית. * **שלב ג':** בחינת גובה הערובה נעשתה תוך התחשבות בסכום התביעה (2.6 מיליון ₪), במורכבות ההליך הצפויה (תביעת לשון הרע, מחלוקות עובדתיות, הליכי ראיות מורכבים, היקף חומר משפטי רב), ובאיזון בין זכות הגישה לערכאות לזכות הקניין של הנתבעים. 3. **טענת התובעת לגבי מועד הגשת הבקשה:** * **העיקרון:** תקנה 49(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, קובעת מתי ניתן להגיש בקשה להפקדת ערובה. * **יישום במקרה זה:** בית המשפט דחה את טענת התובעת, וקבע כי הבקשה הוגשה במועד (לפני הגשת כתב טענות אחרון) וכי יש טעם לדון בה בשלב זה, לאור הצפיות להתגבשות הוצאות משמעותיות כבר בשלבים המקדמיים. 4. **מורכבות ההליך וגובה הערובה:** * **העיקרון:** שיעור ההוצאות מושפע מסכום התביעה וממורכבות ההליך. יש לשקול את היקף החומר שהוגש (כתבי טענות, נספחים). * **יישום במקרה זה:** בית המשפט הדגיש את היקף החומר הרב שהוגש על ידי הצדדים (כתב תביעה בן 19 עמודים וכ-1,500 עמודי נספחים; כתב הגנה בן כ-30 עמודים וכ-400 עמודי נספחים). כמו כן, צוין כי הצדדים עצמם הסכימו לדחיית דיון בשל "המסכת העובדתית המורכבת". כל אלו הובילו לקביעת גובה ערובה משמעותי, אך נמוך מהסכום שהתבקש על ידי הנתבעים (260,000 ₪, שהם 10% מסכום התביעה). 5. **חידושים ודגשים:** * **הדגשת נטל ההוכחה על החברה:** ההחלטה מדגישה באופן ברור כי הנטל להוכיח אי-הצדקה לחיוב בערובה מוטל במלואו על החברה התובעת. * **משמעות אי-הצגת מידע כלכלי:** בית המשפט מבהיר כי אי-הצגת מידע כלכלי על ידי החברה יכולה לעורר חשד ולפגוע בסיכוייה לקבל פטור. * **הסתמכות על ראיות בכתבי טענות:** בית המשפט נמנע מניתוח מעמיק של סיכויי התביעה בשלב זה, אך מתייחס למחלוקת העובדתית העולה מכתבי הטענות כסיבה לאי-שלילת הצורך בערובה. * **איזון בין אינטרסים:** ההחלטה מדגימה את האיזון שבית המשפט מבצע בין זכות הגישה לערכאות של התובעת לבין זכות הקניין והאינטרס של הנתבעים להיפרע הוצאותיהם. **לסיכום:** ההחלטה מיישמת את ההלכות המשפטיות הנוגעות להפקדת ערובה על ידי חברות תובעות, תוך שימת דגש על נטל ההוכחה המוטל על החברה, הצורך בשקיפות כלכלית, ובחינת מורכבות ההליך. בית המשפט פסק ערובה בסכום של 60,000 ₪, בהתבסס על ניתוח של מכלול הנסיבות, תוך איזון בין האינטרסים השונים של הצדדים.