ת"א 31246-01-11

תקציר

פסק הדין מבטל עיקול זמני שהוטל במעמד צד אחד על המבקשים, שהם הנתבעים בתביעה העיקרית. המשיב, גג הנגב, ביקש את העיקול במסגרת תביעה נגד המבקשת מס' 1, מ+ו, אשר לה הסכם קבלנות משנה עם גג הנגב. העיקול ניתן ללא שימוע משום שעל פי תקנות סדר הדין האזרחי, עיקולים זמניים נקבעים בדרך כלל על ידי צד אחד, אלא אם כן בית המשפט מצא כי יש צורך בדיון. בעוד שהכללים לסעדים זמניים אחרים מחייבים שימוע לשני הצדדים, הכללים לעיקולים זמניים שונים, ובית המשפט אינו מחויב לקיים אחד מהם. עם זאת, על מבקש העיקול הזמני למלא חובות מוגברות של תום לב ולגלות את כל העובדות, לרבות אלה העלולות לפגוע בסיכוייו לקבל את העיקול. חובה זו לא קוימה די הצורך על ידי גג הנגב, אשר נמנע מלגלות מספר עובדות מרכזיות, הציג אחרות באופן מטעה והצהיר הצהרות שגויות בבקשתו. כך למשל, היא לא גילתה כי תביעה קודמת, כמעט זהה, נדחתה בשל אי תשלום שכר טרחה וכי סיכויי ההצלחה אינם גבוהים על פי החלטת בית המשפט בנושא. בנוסף, החברה נמנעה מלציין כי M+W ייחסה להם הפרת חוזה ואף ביטלה את החוזה לפני הגשת התביעה הנוכחית. המחדלים ומצגי השווא בבקשה מטילים ספק לגופה של התביעה ופוגעים באופן משמעותי באמינות גג הנגב. לפיכך, העיקול הזמני מבוטל, והחברה מחויבת לכסות את הוצאות המבקשים, לרבות אגרה נוספת נדירה המוטלת לטובת המדינה כדי להביע את מורת רוחו של בית המשפט מהתנהלותה. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים ויש לה השלכות על המשך קיומו של העיקול הזמני.