עת"מ 9079-01-14

תקציר

בית המשפט הכריע בעתירה בתיק הגירה, ודחה אותה אך עם כמה הסתייגויות. העותר, שחי שנים רבות בישראל, ביקש מעמד קבע בארץ מטעמים הומניטריים, תוך שהוא מציין את קשריו החברתיים ואת עבודתו בארץ כהצדקה לכך. עם זאת, בית המשפט פירש את דיני ההגירה כמעניקים לשר הפנים שיקול דעת רחב במקרים כאלה, ומתערב רק בנסיבות חריגות, ומצוקתו של העותר לבדה אינה עילה מספקת למעמד. העותר ניסה בעקיפין לערער על החלטה קודמת בנוגע לבקשתו למעמד בהליך המדורג, אך בית המשפט קבע כי הוא כבר מימש זכות זו בעבר ואינו יכול לעשות זאת שוב. עוד קבע השופט כי התנהלות המשיב לא חרגה מההליך המדורג במידה המצדיקה מתן מעמד לעותר מטעמים הומניטריים. זאת ועוד, טענת העותרת כי היה על המשיב לקבל החלטה מוקדם יותר לא הייתה משכנעת, שכן היו אינדיקציות לכך שקשר הנישואין, שהוא דרישת מעמד, היה בעייתי. השופט גם לא מצא בעיה עם הרשעתו הפלילית של העותר, שיהווה שיקול רלוונטי לוועדה. לפיכך, העתירה נדחית, אך בית המשפט מורה כי לא יינקטו הליכי גירוש נגד העותר עד ליום 31.12.14, בהתחשב בשהותו הארוכה בארץ. שני הצדדים יישאו בעלויות שלהם.