בג"צ 10338/03

תקציר

העותרת, חברת ווש טלקנל בע"מ, המפיקה את ערוץ "ישראל פלוס", מבקשת לאכוף שתי הוראות בחוק התקשורת על המשיבה RTVi, ערוץ טלוויזיה בשפה הרוסית. הראשון הוא סעיף 6ד, האוסר על הכללת פרסומות בשידורי כבלים ולוויין. השני הוא סעיף 6M, הדורש רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין המיועדים בעיקר לציבור הישראלי. בעתירה נטען כי שידורי RTVi מיועדים בראש ובראשונה לציבור הישראלי וכי החלטת המועצה לשידורי כבלים ולוויין (המועצה) שלא לאכוף את איסור הפרסום הייתה בלתי סבירה. רוב בית המשפט מסכים עם העותר. השופטים קובעים כי החלטת המועצה לא התייחסה כראוי לשאלה האם שידורי RTVi מיועדים בראש ובראשונה לציבור הישראלי, ובמקום זאת התמקדה באחוז הפרסומות בישראל. הם מדגישים כי החזקות בכללי התקשורת הן מבחני עזר ואינן יוצרות היתר לפרסום האסור על פי דין. הנסיבות מצביעות על כך ששידורי RTVi מכוונים לציבור הישראלי, ולכן יש לאכוף את איסור הפרסום. הרוב גם סבור שהחלטת המועצה אינה סבירה ומבטל אותה, ומציין כי היא נתנה ל-RTVi הזדמנות בלתי הוגנת להפחית רטרואקטיבית את כמות הפרסום. השופטת נאור מציעה דחייה של שלושה חודשים ביישום פסק הדין כדי לאפשר תקופה ארגונית. היא גם מצווה על RTVi לשלם את הוצאותיו של העותר. השופטת חיות מסכימה עם התוצאה אך מציעה נימוקים שונים, תוך הדגשת האופי הדינמי של התוכן המשודר וחוסר ההתאמה של תהליך קבלת ההחלטות במועצה. סגן הנשיא (בדימוס) חשין תומך מאוד בפסק הדין המשותף, ומדגיש את התחרות הבלתי הוגנת הנגרמת כתוצאה מהתחמקותה של RTVi מחובות רגולטוריות. פסק הדין מבטל את החלטת המועצה ומורה לחברות הכבלים והלוויין לאסור פרסום בשידורי RTVi.