ע"א 756/04

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק במחלוקת על דיני התכנון והבנייה בין בעלי הקרקע, שהם המשיבים, לבין המערערים שהציעו תכנית של איחוד וחלוקה מחדש. התיק נדון בפני בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו, השופט נ' ישעיה. במהלך הדיונים המקדמיים הגיש בית המשפט המלצות פרוצדורליות למשיבים, שלא היו מיוצגים, והציע להם לשכור את שירותיו של עורך דין. לאחר מספר דיונים הגישו המשיבים בקשה לפסילת בית המשפט, בטענה כי השופט ישעיה דן מראש בתיק ובכוונתו למחוק את עתירתם. בית המשפט נעתר לבקשה מבלי לבקש את תגובת המערערים, מה שהוביל לערעור. המערערים טענו כי הפסילה אינה מוצדקת, בעוד המשיבים טענו כי חוסר משוא הפנים של בית המשפט נפגע. הערעור בחן את חובתו של השופט לדון בתיק ואת המבחן האובייקטיבי למשוא פנים. קביעותיו של בית המשפט במהלך הדיונים המקדמיים, אשר יצרו אצל המשיבים רושם של דעה קדומה, לא נמצאו כעילות מספיקות לפסילה, מה גם שהשופט סירב לזכורן ועמדת המערערים טרם נשמעה. בפסק הדין הודגש כי דברי השופטים שנאמרו במהלך בירורים מקדמיים של טענות אינם מצביעים באופן אוטומטי על משוא פנים. גם שיקוליהם הפרוצדורליים של המשיבים לא היו מספיקים, ובקשת הפסילה שלהם נדחתה. הערעור התקבל, החלטת הפסילה הראשונית בוטלה והתיק הוחזר לבית המשפט לעניינים מנהליים להמשך הליכים. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות, כלומר כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.