עפ"ג 32560-10-14

תקציר

מדובר באירוע פלילי של תקיפה הגורמת חבלה ממשית המיוחסת למשיב. האירוע התרחש ב-6 בספטמבר 2013 בתל אביב, על רקע סכסוך על מקום חניה. המשיב תקף את המתלונן, היכה אותו פעמיים בפניו בעת שישב ברכבו, וגרם לו לחבלות בפניו ולפציעות קלות נוספות. בתחילה כלל כתב האישום גם אישום של חבלה מכוונת ברכב, אך זה הוסר במסגרת הסדר טיעון. בית משפט קמא הרשיע את המשיב בתקיפה הגורמת חבלה של ממש וגזר עליו שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 500 ₪ ופיצוי בסך 4,000 ₪ למתלונן. המדינה ערערה על גזר הדין וטענה כי שגה בית משפט קמא בקביעתו וכי אלימות המשיב מחייבת החמרת הענישה. ההגנה טענה כי החלטת בית משפט קמא הייתה סבירה, תוך הדגשת עברו הפלילי הנקי של המשיב ותגובתו אינה אופיינית. עם זאת, ערכאת הערעור הסכימה עם המדינה וקיבלה את ערעורה. בית המשפט קבע כי טווח הענישה ההולם הוא בין חודשים ספורים ל-12 חודשי מאסר. בהתחשב בהיעדר עברו הפלילי של המשיב ובמעמדו כאדם נורמטיבי, הציב אותו בית המשפט בקצה התחתון של הקשת. בסופו של דבר, נגזרו על המשיב חודשיים מאסר בפועל, המרתם לעבודות שירות, לצד הקנס והפיצויים שהוטלו קודם לכן.