רע"א 918/19

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשתה של לאומי קארד להגיש תצהיר משלים בתגובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית. התביעה הייצוגית הוגשה נגד לאומי קארד בגין אי מתן הודעה מוקדמת לכאורה ללקוחות על תום תקופת הפטור שלהם לדמי כרטיס חודשיים. לאומי קארד טענה כי התצהיר נחוץ כדי להוכיח שאין קשר סיבתי בין ההפרה הנטענת לבין הנזק הנטען על ידי חברי הקבוצה. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי התצהיר אינו חיוני בשלב זה של ההליך וניתן להציגו בשלב מאוחר יותר אם תאושר התובענה הייצוגית. השופט, בבואו לדון בבקשה למתן רשות ערעור, הכיר בשיקול דעתו הרחב של בית משפט קמא בבואו להתיר ראיות חדשות בהליכי אישור תובענות ייצוגיות. הם גם הכירו בצורך של בית המשפט הפרוצדורלי לבחון את התשתית הראייתית של הבקשה. עם זאת, הם הדגישו כי שלב האישור לא צריך להפוך להליך ממושך וכי ניתן יהיה להציג ראיות לגבי גובה הנזק בשלב מאוחר יותר. השופט לא מצא כל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי והגיע למסקנה כי אין הצדקה להתערב בעניין פרוצדורלי זה. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ללא צו להוצאות, שכן לא הוגשה תשובה. פסק דין זה מחזק את העיקרון לפיו שלב האישור בתובענה ייצוגית הוא שלב מקדמי, ולבית המשפט שיקול דעת רחב בניהול הראיות המוצגות בשלב זה.