בש"א 5385/09

תקציר

החלטת בית המשפט עוסקת בערעור של עיריית חיפה על פסק דינו של כבוד הרשם, י. לוין, שדחה את בקשת העירייה להשתמש בהתחייבות עצמית במקום בפיקדון כספי כערובה לכיסוי הוצאות משפט אפשריות בתיק ערעור. הסוגיה הראשונית התעוררה לאחר שהעירייה הפסידה בעתירה מנהלית למשיבה מס' 1 והונחתה להפקיד 25,000 ₪ להבטחת כיסוי הוצאותיו המשפטיות של המשיב במקרה שערעורו של המערער ייכשל. העירייה, בטענה למעמדה הכלכלי האיתן, ביקשה להחליף ערבות זו בהתחייבות עצמית לכיסוי כל ההוצאות שיטיל בית המשפט. אולם, בקשה זו נדחתה. על פי תקנות סדר הדין האזרחי, על המערער לערוב להוצאותיו של המשיב, בדרך כלל באמצעות הפקדת סכום או ערבות בנקאית, הנחשבת לבטוחה הגבוהה ביותר, להבדיל מהתחייבות עצמית, שאין לה ערך משפטי מוסף, שכן חובת התשלום כבר קיימת מכוח פסק הדין. יש לציין כי בעבר נעשו חריגים עבור גופים איתנים פיננסית כמו בנקים או חברות ביטוח, אך אלה נדירים ומסתמכים על הוודאות של ציות מיידי ללא בעיות אכיפה. בית המשפט הדגיש כי מצבן הכלכלי של רשויות מקומיות כמו עיריית חיפה אינו מצדיק מטבעו פטור מהפקדת ערבות, ותביעות כלכליות ספציפיות אינן צריכות להכביד יתר על המידה על הליכים משפטיים. בעקבות זאת נדחה ערעורה של עיריית חיפה והורתה להפקיד את הערבות בתוך עשרה ימים, או להסתכן בדחיית הליכים.