עת"מ 31732-06-22

תקציר

השופט דחה את העתירה לגופה, והסכים עם המשיב כי העותרת אינה פטורה מתשלום אגרות פינוי אשפה עודפות. תחילה הגיע השופט למסקנה כי סעיף 5ג(ד) לפקודת הפיטורין, הפוטר נכסים פטורים חלקית מאגרות מסוימות, חל רק על אגרות פינוי אשפה המשולמות בקשר לתשלומי ארנונה. משכך, הפטור לא חל על העותרת משום שאגרת פינוי האשפה העודפת אינה קשורה לארנונה כללית אלא משקפת את העיקרון שעל המזהם לשלם. האגרה מוצדקת על בסיס הרעיון שפינוי אשפה עודף חורג מהשירותים הבסיסיים שמספקת העירייה באמצעות ארנונה כללית. יתר על כן, השופט קבע כי נכסי העותרת נופלים בגדר הגדרת "מפעל" בחוק העזר, הכוללת כל נכס שאינו משמש בעיקרו למגורים. הגדרה זו, רחבה במתכוון, תופסת מגוון רחב של נכסים, לרבות אלה המספקים שירותים רפואיים. השופטת התייחסה גם לחלק מטענות הסף שהעלה המשיב. הם כללו את הימנעותו של העותר מלפנות לוועדת חריגים ואת השיהוי המשמעותי בהגשת העתירה. עם זאת, השופט קבע כי שיקולים אלה אינם מצדיקים את דחיית העתירה, שכן העותר לא נדרש לבקש סעד מוועדת חריגים טרם הגשת העתירה המנהלית והשיהוי, אף שהיה קיים, לא גבר על השאלה המשפטית שעל הפרק. לבסוף הורה השופט לעותר לשלם למשיב הוצאות בסך 20,000 ₪.