ה"פ 453/96

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה נגד החלטת עיריית חיפה להרחיב את כביש הים התיכון. העותרים טענו כי ההחלטה אינה חוקית שכן היא מבוססת על תכנית כללית ולא על תכנית מפורטת, וכי לוועדת הרישוי אין סמכות לאשר את ההחלטה. עם זאת, בית המשפט מצא כי לוועדת הרישוי יש סמכות להוציא את ההיתר על סמך תכנית כללית מאושרת, ואין צורך בתכנית מפורטת. עוד נקבע כי החלטת הוועדה הייתה סבירה ומקצועית, תוך התחשבות בכל השיקולים הרלוונטיים, לרבות האינטרסים של העותרים ושל תושבים אחרים. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי חוסר מעמדם של העותרים והיעדר ניגוד עניינים בהרכב ועדת הרישוי אינם פוסלים את ההחלטה. פסק הדין הדגיש את ההבחנה בין שלבי התכנון והרישוי בדיני הבנייה, ואת תפקידה של ועדת הרישוי בזירוז הליכי הרישוי. מאחר שהעותרים לא הוכיחו כל חוסר סבירות או פגיעה, לא ראה בית המשפט עילה להתערב בהחלטה המינהלית. בנוסף, דחה בית המשפט טענות נוספות שהעלו העותרים, ובהן טענות הנוגעות להודעה, לפרסום ולחוסר ההתאמה הנטען בין ההיתר לבין תכנית העיר. העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.