ע"פ 273/14

תקציר

במקרה זה ערערה המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעניין הרשעתם וגזרי דינם של שישה משיבים שהיו מעורבים בתקיפה אלימה שנבעה מסכסוך בין קטינים. על המשיב מס' 3 נגזרו תחילה שבע שנות מאסר בגין גרימת חבלה חמורה בכוונה מחמירה, ואילו על המשיבים 1, 2, 4, 5 ו-6 נגזרו עונשים מופחתים בגין חבלה בנסיבות מחמירות ללא כוונה מחמירה, שכן לא נחשבו שותפים לתקיפת הגרזן שביצע המשיב מס' 3. בערעור נטען כי לכל המשיבים הייתה כוונה משותפת לגרום נזק חמור, וערער על קביעתו של בית משפט קמא בדבר אופייה המפתיע של תקיפת הגרזן. המתלונן סבל מפציעות משמעותיות ומשנות חיים כתוצאה מהתקיפה. במסגרת הערעור נטען, כי משיבים מסוימים השתתפו במכוון ברמת אלימות גבוהה, ובפרט בכך שסייעו למשיבה מס' 3 לאחר תקיפת הגרזן. בית המשפט שקל גורמים נוספים כמו התכנון המעורב, הכוונה שהוצגה באמצעות שימוש בנשק קר והמשך הפיגוע. בסופו של דבר, שינה בית המשפט לערעורים את ההרשעות והחמיר את עונשם של המשיבים 1, 4 ו-5, תוך התאמת מעשיהם לכוונות לפי סעיף 329 לחוק העונשין. עונשו של המשיב מס' 3, שזוהה כמרכזי במעשי האלימות, הוחמר לתשע שנים ושלושה חודשים. הערעורים נגד המשיבים 2 ו-6 נדחו. פסק הדין הסופי הדגיש את האחריות למידת המעורבות ולחומרת המעשים בתוך דאגה חברתית רחבה יותר בנוגע לתקיפות קבוצתיות אלימות.