ב"ש 2267/98

תקציר

הוגש ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים לשחרר משיב לדין בגין גניבת רכב וכניסה לישראל שלא כדין בתנאים מסוימים, לרבות מעצר בית, פיקדון במזומן וערבות צד ג', בשל חשש המדינה ממגוריו של המשיב בשטחי A ומסכנת בריחה. כבוד השופט ר' שטראוס דחה את הערעור, ובכך חיזק את החלטתו של בית משפט קמא בנימוק שיש מקום למעצר כמוצא אחרון ויש לתת עדיפות לחירות האישית. חלופת מעצר נמצאה ראויה נוכח היעדר עברו הפלילי של המשיב, אופייה הלא אלים של העבירה, והאפשרות להבטיח את נוכחותו באמצעות תנאי שחרור מחמירים, לרבות מעצר בית בבית אחותו בירושלים, דיווח משטרתי שוטף וערבויות כספיות. החלטה זו מחזקת את העיקרון לפיו מגורים ברשות הפלסטינית, אף שהם שיקול משמעותי, אינם צריכים להיות הגורם המכריע היחיד בשלילת חלופות מעצר. למדינה ניתנה שהות ביצוע של 48 שעות כדי להחליט על המשך ההליכים המשפטיים.