LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 59571-08-20

גזר-דין שלום רמלה

📋
מספר הליך59571-08-20
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך3 באפריל 2022
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזרמלה
⚖️
סוג החלטהגזר-דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. דויד ז'לב
👨‍⚖️
שופטיםמנחם מזרחי

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של גזר הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי מקיף – גזר דין ת"פ 59571-08-20 ות"פ 18998-04-21, מדינת ישראל נ' דויד ז'לב** **מבוא** גזר הדין שניתן בעניינו של דויד ז'לב עוסק בהרשעתו בריבוי עבירות של סחר בסם מסוכן (קנביס) והחזקת סם לצריכה עצמית. המקרה מעלה מספר סוגיות משפטיות מרכזיות הנוגעות לקביעת מתחמי ענישה, שיקולי ענישה, והרמוניה בפסיקה, תוך שימת דגש על הנסיבות הייחודיות של הנאשם – גילו הצעיר, עברו הפלילי, והתנהלותו לאורך ההליכים. **א. כתבי האישום המתוקנים – היקף העבירות** כתבי האישום מייחסים לנאשם סחר בסם מסוכן (קנביס) ב-30 עסקאות שונות, בהן מכר סם במשקלים שבין גרם אחד לשני וחצי גרם, ל-13 רוכשים שונים, מתוכם 10 קטינים. כמו כן, הואשם בהחזקת סם לצריכה עצמית וב"החזקת כלים" (ככל הנראה, אמצעים הקשורים לסחר בסמים). העובדות המתוארות מלמדות על דפוס פעילות עברייני מתמשך, תוך פגיעה חמורה בתכליות העבירה של פקודת הסמים המסוכנים. **ב. מתחם הענישה – עקרונות משפטיים וחידושים** 1. **הפרדת מתחמי ענישה לפי כל מעשה מכירה:** השופט קובע כי יש לקבוע מתחם ענישה נפרד לכל מעשה מכירה של סם מסוכן, ולא לקבוע מתחם כולל. קביעה זו נשענת על העיקרון כי כל פעולת סחר מגבשת בפני עצמה את יסודות העבירה, וכל מעשה פוגע באופן עצמאי בתכלית החברתית של איסור סחר בסמים. בית המשפט הפנה לע"פ 4910/13 ג'אבר נגד מדינת ישראל, אשר קובע מבחנים להבחנה בין מעשי עבירה נפרדים לבין שרשרת עבירות המבוצעות במשיכה אחת. גישה זו תורמת להקפדה על עיקרון ההלימה בין חומרת העבירה לנסיבות ביצועה. 2. **קביעת מתחם ענישה – הליך הדרגתי:** * **לכל אירוע עברייני של סחר:** נקבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר בפועל עד 12 חודשי מאסר בפועל. * **למכלול שני כתבי האישום:** נקבע מתחם ענישה הנע בין 12 עד 48 חודשי מאסר בפועל. קביעת מתחמים אלה משקפת את חומרת העבירות, היקפן, וההשפעה על החברה. 3. **אזכור פסקי דין להשוואה (Analogous Cases):** בית המשפט סוקר מגוון פסקי דין רלוונטיים (רע"פ, עפ"ג, ת"פ) להמחשת הטווח העונשי במקרים דומים. הדבר מראה על ניסיון להבטיח הרמוניה בפסיקה ולצמצם פערים בלתי מוצדקים. ניתן להבחין כי השופט מאבחן את המקרים בהתאם לנסיבות ספציפיות (כגון גיל הנאשם, עברו הפלילי, היקף הסחר, האם נמכר לקטינים, קיום תסקירים חיוביים או שליליים). * **רע"פ 7996/12 אליהו יוסף:** 21 חודשי מאסר בפועל לנאשם צעיר, ללא עבר פלילי, עם המלצה שיקומית. * **רע"פ 4687/15 פלג:** 18 חודשי מאסר בפועל לנאשם ללא עבר פלילי, עם תסקיר חיובי. * **עפ"ג 24112-09-17 טוט:** 21 חודשי מאסר בפועל לנאשם בעל עבר פלילי, בגיר-צעיר, עם תסקיר שלילי. * **עפ"ג 4127-11-17 אלבז:** החמרה מ-9 חודשי עבודות שירות ל-15 חודשי מאסר בפועל, תוך התחשבות בשיקום אך הדגשת חומרת הסחר באמצעות הטלגרם. * **עפ"ג 708-01-18 אבורוס:** 31 חודשי מאסר בפועל לנאשם עם עבר פלילי, 40 מקרים של סחר. * **עפ"ג 23775-04-15 מדמון:** 24 חודשי מאסר בגין 16 מכירות, כולל לקטין. * **ת"פ 58507-02-18 אוריאן:** 8 חודשי מאסר בפועל, מקרה בו נקבע מתחם רחב יותר (עד 20 חודשים) אך נגזר עונש קל יותר. השוואה זו מדגימה את מגוון הנסיבות המשפיעות על העונש, החל ממאסר על תנאי ועד למאסרים בפועל ממושכים. **ג. שיקולי ענישה – ניתוח מפורט** 1. **חומרת העבירות והתכליות העונשיות:** בית המשפט מדגיש את הצורך בהרתעה, מניעת פגיעה בריאותית וחברתית, ומלחמה בנגע הסמים. הוא דוחה במפורש את הטענה כי מדובר ב"קנביס" ו"סם קל", ומדגיש את פגיעתו, במיוחד כאשר נמכר לקטינים. 2. **סחר בקטינים – נסיבה מחמירה מהותית:** בית המשפט מייחס חומרה יתרה למכירות שבוצעו לקטינים, ורואה בכך גורם שיכול להוביל אותם למעגל הסמים. הוא דוחה את טענת הנאשם כי הקטינים היו בעלי עבר פלילי, ללא ראיות תומכות. 3. **התנהלות הנאשם לאורך ההליכים:** * **התמשכות הפעילות העבריינית:** הפעילות נמשכה לאורך מספר חודשים, דבר המעיד על התמקדות בסחר בסמים. * **"שגרת יומו" של הסחר:** ההתייחסות לכך שהסחר הפך לשגרה מעידה על חוסר מורא ועל אי-הפנמה של חומרת המעשים. * **העדר הרתעה משחרורו ממעצר:** ההתנהלות לאחר שחרורו ממעצר והמשך הסחר, מעידה על הצורך בענישה מרתיעה ממשית. 4. **עבר פלילי ומאסר מותנה:** * **הרשעה קודמת בעבירות סמים:** קיומה של הרשעה קודמת בעבירות סמים (בשנת 2017) מחמירה את מצבו. * **הפעלת מאסר מותנה:** החלטה על הפעלת מאסר מותנה קודם, שלא הרתיע אותו, מעידה על הישנות העבירות ועל הצורך בענישה תקיפה יותר. 5. **תסקירי המעצר והערכה טיפולית:** * **הערכה על דפוסים התמכרותיים:** התסקירים מזהים דפוסים התמכרותיים וצורך בטיפול אינטנסיבי. * **העדר מוטיבציה טיפולית:** בעיה מרכזית שעולה מהתסקירים היא העדר מוטיבציה אמיתית של הנאשם להשתלב בטיפול או בגמילה. * **כישלון ניסיונות שיקום:** הניסיונות לשלבו בקהילה סגורה נכשלו עקב חוסר שיתוף פעולה. * **המלצה טיפולית מתנגשת עם התנהלות:** קיימת סתירה בין ההמלצות הטיפוליות לבין היעדר מאמץ אמיתי מצד הנאשם. 6. **חוות דעת פסיכיאטרית:** החוות דעת קובעת כי הנאשם בעל בוחן מציאות תקין, ללא תכנים פסיכוטיים, אך עם שיפוט חברתי לקוי. היא אינה מצביעה על עילה לקביעת מתחם ענישה מקל יותר במסגרת סעיף 40ט(א)(9) לחוק העונשין. 7. **שיקולים לזכות הנאשם:** * **גיל צעיר (יליד 2001):** בית המשפט מתחשב בגילו הצעיר של הנאשם. * **מאסר ראשון:** זוהי הפעם הראשונה בה הנאשם נידון למאסר בפועל. * **הודאה – חיסכון בזמן שיפוטי:** ההודאה חסכה זמן שיפוטי ניכר, על אף שהעדים הרבים שהוזכרו אינם רלוונטיים להודאתו. 8. **טענות שלא הוכחו:** טענת הנאשם בדבר חיפוש בטלפון בניגוד לצו שיפוטי נדחתה מחוסר הוכחה. **ד. מסקנה וענישה** 1. **תמונת מצב מעציבה:** השופט מביע צער על כך שנאשם צעיר, למרות גילו, אינו מבצע שינוי משמעותי בחייו וחוזר לסחר בסמים. 2. **הכרח במאסר בפועל:** לאור התנהלות הנאשם, חומרת העבירות, והעדר מוטיבציה לשיקום, נקבע כי יש להטיל עונש מאסר בפועל. 3. **הימנעות מהרף העליון:** למרות חומרת המעשים, בית המשפט נמנע מלגזור את העונש ברף העליון של המתחם, וזאת בהתחשב בגילו הצעיר, היותו מאסר ראשון, ונסיבות נוספות. 4. **ענישה מדתית:** בית המשפט שאף לקבוע עונש מדתית, תוך התייחסות לפסיקה קודמת. 5. **העונש שנגזר:** * **18 חודשי מאסר בפועל:** בגין העבירות שבכתבי האישום. * **הפעלת מאסר מותנה (6 חודשים):** בחופף ובמצטבר, לעונש המאסר בפועל. * **סה"כ 20 חודשי מאסר בפועל:** לריצוי מיום מעצרו. * **6 חודשי מאסר על תנאי:** אם יעבור עבירת פשע בניגוד לפקודת הסמים. * **פסילת רישיון נהיגה (6 חודשים):** והפעלת פסילה מותנית קודמת. * **סה"כ 12 חודשי פסילת רישיון:** מיום שחרורו. * **קנס 5,000 ₪:** או 60 ימי מאסר תמורתו, בתשלומים. * **חילוט רכוש:** לטובת קרן החילוט סמים. **חידושים והדגשים משפטיים:** * **עקביות בקביעת מתחמי ענישה:** הדגש על קביעת מתחם ענישה נפרד לכל מעשה מכירה, ולא מתחם כולל, מחזק את עקרון ההלימה ומבטיח התאמה מדויקת יותר של העונש לחומרת כל פעולה. * **איזון בין ענישה להרתעה לבין התחשבות בנסיבות אישיות:** למרות החומרה הרבה של העבירות, בית המשפט שילב שיקולים של גיל צעיר, היות זהו מאסר ראשון, והודאה, אך לא אפשר להם להוביל לביטול הצורך במאסר בפועל. * **התמודדות עם העדר מוטיבציה טיפולית:** המקרה מדגיש את הקושי הטיפולי והמשפטי כאשר נאשם מפגין חוסר שיתוף פעולה ומוטיבציה להשתקם, מה שמצדיק הטלת עונש כבד יותר. * **הדגשת ההשלכות החברתיות של סחר בסמים, במיוחד לקטינים:** בית המשפט שם דגש רב על הפגיעה החברתית, ובפרט על הסכנה לשרשרת ההדבקה של צריכת סמים, כאשר הנאשם מוכר סמים לקטינים. גזר דין זה משקף את הגישה המחמירה ביחס לסוחרי סמים, תוך התחשבות מבוקרת בנסיבותיו האישיות של הנאשם, והבנה כי במקרים מסוימים, עונש מאסר בפועל הוא בלתי נמנע להשגת תכליות הענישה.

חקיקה מקושרת

חוק העונשיןפקודת הסמים המסוכנים

ת"פ 59571-08-20 מדינת ישראל נ. דויד ז'לב, שלום (3.4.2022)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית