ע"א 2692/04

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור ומבטל את פסק הדין הקודם לטובת המשיב. השופטים קובעים כי המשיב לא הביא ראיות מספיקות לכך שהמערער נתן רשות למר שלם לחתום על השיקים הנדונים. הגם שהשניים היו זוג נשוי באותה עת ויש בכך כדי להעיד על רמת הרשאה מסוימת, אין די להוכיח כי המערערת נתנה למר שלם אישור גורף, במיוחד בהתחשב במספרם הרב ובערכם של השיקים המעורבים, שרובם תוארכו תוך חודש. בנוסף, העובדה כי השיקים נמשכו מחשבונו האישי של המערער, ולא מחשבון משותף, מלמדת אף היא על היעדר הרשאה. גם טענת המשיב כי חתימת המערער על השיקים מעידה על אישור נדחתה, שכן נקבע כי מצב זה שונה מזה שנקבע בפסק דין רינסקי. זאת ועוד, הימנעותו של המשיב מזימון עדי מפתח לעדות, ובהם עמנואל שלם ואפריאט, מעוררת חשד לגבי עדותם ותומכת בטענות המערער. לבסוף, מסכימים השופטים עם קביעתו של הערכאה הנמוכה יותר, כי למשיב לא הייתה חזקה ראויה בשיקים, שכן לחלקם היו תיקוני טיפקס, שהיו צריכים לעורר חשד לגבי תוקפם. משכך, הערעור מתקבל, פסק הדין הקודם מתבטל ותביעת המשיב נדחית. כן חויב המשיב לשלם למערער 25,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.