בע"מ 3640/06

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על משמורת קטין על ידי אביו הביולוגי של הילד. לאב הייתה היסטוריה של הזנחה ונטישה של הילד, אי התייצבות לביקורים ולדיונים מתוכננים, והפגין חוסר מסוגלות הורית או עניין אמיתי בגידול הילד. טובת הילד, שהיה בהשגחתה של משפחה מאמצת פוטנציאלית, נמצאה כבעלת חשיבות עליונה. הן בית המשפט לענייני משפחה והן בית המשפט המחוזי הסכימו כי האב אינו כשיר לגדל את הילד, ובקשתו של האחרון לחופשה לצורך ערעור נדחתה. השופטת הכירה ברגישות המקרה אך הדגישה כי מעשיו של האב כלפי הילד, שהתאפיינו בפגמים עמוקים באמפתיה ובחוסר מחויבות, אינם מצדיקים כל שינוי בהחלטות הערכאות הקודמות. פסק הדין הדגיש את הצורך בסביבה יציבה ותומכת להתפתחות הילד, שהאב לא יכול היה לספק. יתר על כן, השופטת ציינה כי אימוץ פתוח, אף שהוא עדיף במקרים מסוימים, אינו ראוי בהתחשב בנסיבות, שכן הוא עלול להכביד עוד יותר על הילד ולשבש את השתלבותו במשפחה המאמצת הפוטנציאלית. במקום זאת, בית המשפט פסק לטובת אימוץ סגור, מתוך אמונה שזה לטובת הילד.