רע"א 6395/10

תקציר

במקרה של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ביקש המבקש לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין ריבית פיגורים בגין פיגור בתשלום. בתחילה פסק בית המשפט לטובת המבקש, ודרש תשלום מהמשיבים, אך הסכום המדויק לא צוין. בסופו של דבר שילמו המשיבים חלק מפסק הדין באיחור וביקשו לעכב את יתרת התשלום ולהפקיד במקומו ערבות בנקאית. בהמשך הסכים בית המשפט המחוזי לעכב חלק מהתשלום, אך התנה אותו בריבית באמצעות ערבות בנקאית. עם זאת, התעוררה מחלוקת האם יש להחיל ריבית פיגורים על הסכום המאוחר. מהחלטת בית המשפט עולה כי מרגע שהוגשה בקשה לעיכוב ביצוע, אין להחיל ריבית פיגורים בגין תקופה זו. עם זאת, מאחר שהמשיבים הגישו את בקשתם באיחור, טען המבקש לצבירת ריבית פיגורים ממועד פירעון פסק הדין ועד להחלטת השהייה. ערכאת הערעור נעתרה, והדגישה את הצורך לתמרץ תשלומים במועד ולמנוע שימוש לרעה בבקשות השהייה כדי להימנע מריבית פיגורים. בית המשפט קבע כי על המשיבים לשלם ריבית פיגורים ממועד הפירעון המקורי ועד למועד החלטת השהייה ופסק שכר טרחת עורך דין למבקש.