ה"פ 256/05

תקציר

המקרה המדובר עוסק בתביעת פיצויים בגין הפקעת קרקע בכפר נחף, שבבעלות עבדאללה איברהים איסמעיל מסרי המנוח. הקרקע, שנרשמה בשנת 1959, הופקעה על ידי רשות הפיתוח בשנת 1962 במסגרת הקמת העיר כרמיאל. המבקש, עומר מסרי, הוא יורש הקרקע באמצעות אביו חאלד, שירש את הקרקע מהמנוח. עומר מבקש פיצוי בגין ההפקעה מהמשיב, בטענה כי הקרקע שימשה לצורכי חציבה. המשיב אינו חולק על ההפקעה או על זכות היורשים לפיצויים, אך טוען כי עומר אינו המקבל החוקי וכי הקרקע לא שימשה לחציבה. בית המשפט מקבל את עומר כתובע החוקי, בהתחשב בהמחאת מסמכי הזכויות וראיות אחרות. נמצא כי בעוד שהקרקע שימשה בחלקה לחקלאות, רק 20% ממנה שימשה לחציבה, ופעילות זו נעשתה בניגוד לחוק ללא היתר. השופט קובע כי המשיבה הפרה את חובתה החקוקה בכך שלא שילמה את הפיצויים שאינם שנויים במחלוקת בתוך 90 יום מיום ההפקעה, כנדרש בחוק. המבקשת זכאית לפיצוי נוסף בשיעור של 20% בגין פעילות החציבה הבלתי חוקית בנוסף לפיצוי בגין ייעודה החקלאי של הקרקע. המשיב נדרש לשלם פיצוי נוסף זה, ועל שני הצדדים להגיש ראיות בדבר שווי המקרקעין בתוך פרק זמן מוגדר. ההחלטה על ההוצאות תתקבל בתום המשפט.