ע"א 67750-03-18

תקציר

להלן תמצית פסק הדין: הערעור והערעור שכנגד נובעים מפסק דין לטובת המערערים, בו מצא המשיב, עו"ד פסטינגר גנון, התרשל מקצועית בייצוג המערערים בעסקת מקרקעין, ופסק למערערים פיצויים בסך של כ-543,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין. המערערים ערערו על פסק הדין, בטענה כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שייחס להם אשם תורם, שגרם לפסיקת נזק לא מספיק, וביקש שכר טרחה מוגדל. המשיב ערער נגדית, בטענה כי לא היה מקום לחייבם, וכי לא היה מקום לפסוק למערערים את מלוא נזקיהם בשל רשלנותם התורמת שלהם. בית המשפט לא מצא סיבה לסטות מהממצאים העובדתיים של הערכאה הנמוכה יותר, והתמקד בשאלת היקף אחריותו המקצועית של עורך דין. נקבע כי המשיב התרשל בכך שלא רשם הערת אזהרה במועד, שינה את סעיף התמורה בהסכם המכר ולא הוציא הצהרת רישום מעודכנת. עם זאת, בית המשפט מצא כי המשיב לא יכול היה לגלות את הזיוף וההתחזות המתוחכמים שביצע הרמאי. באשר לסיבתיות, הסכים בית המשפט כי רשלנות המשיב הביאה לעיכוב בגילוי התרמית, וכי רישום הערת האזהרה מוקדם יותר היה מביא לגילוי התרמית בטרם נגרמו נזקים משמעותיים. עם זאת, בית המשפט מצא כי התשלום הראשוני בסך 50,000 ₪ ששילמו המערערים לא נבע מרשלנות המשיב, ועל כן המשיב לא היה חייב בהשבת סכום זה. בית המשפט הפך את קביעתה של הערכאה הנמוכה יותר בדבר אשם תורם מצד המערערים, בקובעו כי חיפזונם ומעורבותם בעסקה אינם מצדיקים את ייצוגו הרשלני של המשיב, מה גם שהמשיב לא הזהיר את המערערים כראוי. הערעור שכנגד התקבל בחלקו, והפחית את פסיקת הנזק ב-50,000 ₪, המשקפת את התשלום הראשוני שלא ניתן לייחס לרשלנות המשיב. בית המשפט קבע כי על כל צד לשאת בהוצאותיו, ופסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר בעניין גובה הנזק הלא ממוני ושכר הטרחה התקבל.