ע"פ 239/22

תקציר

**עקרונות משפטיים וחידושים בניתוח הפסיקה** - **עקרון היעדר משוא פנים ופסילה שיפוטית:** העיקרון המשפטי הבסיסי העומד בבסיס התיק הוא הדרישה לחוסר משוא פנים שיפוטי, המחייב את השופטים או ההרכב השיפוטי להישאר ניטרליים וללא משוא פנים. המערערים טוענים כי יש להעביר את עניינם להרכב אחר מכיוון שאותו מותב שנתן את ההחלטה הראשונית בהיעדרם נחשף לראיות והגיע לממצאים קודמים העלולים לפגוע במשוא פנים שלהם. זה עולה בקנה אחד עם הפסיקה המקובלת המדגישה ששופט או בית דין חייבים להתפטר כאשר יש חשש לגיטימי להטיה, כולל היכרות עם המקרה שיכולה להשפיע על שיקול דעתם. - **חידוש משפטי בנוגע לחשיפה לחומרי תיקים ושימוש חוזר באותו פאנל:** היבט בולט של החלטה זו הוא האישור המחודש כי חשיפה קודמת לראיות בתיק או קביעות קודמות של אותו פאנל אינן פוסלות באופן אוטומטי את הפאנל הזה מהליכים הבאים. בית המשפט הפעיל גישה מורכבת, תוך התייחסות לפסיקה בערעורים אזרחיים (למשל, ע"א 7731/20 ונונו נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה) שהבהירה כי עצם מעורבות הפאנל או ידיעה מוקדמת, ללא ראיות למשוא פנים או דעה קדומה, אינה מספיקה כדי להצדיק פסילה. זה מדגיש את ההבנה המאוזנת שהיכרות לבדה אינה מאיימת על חוסר משוא פנים אלא אם כן היא מלווה בהטיה או בדעה קדומה. - **הערכת חששות שהועלו בערעורים קודמים על פסילה:** בית המשפט סבר כי לממצאים קודמים בדבר משוא פנים של השופט בהקשר של פסילה (בהתייחס לערעור הפסילה הקודם בע"א 6545/21) יש רלוונטיות מתמשכת. בית המשפט הכיר בכך שהחלטות הביקורת השיפוטית והערעור הקודמות, שלא מצאו חשש ממשי להטיה, הן res judicata בעניין, ומחזקות את העיקרון המשפטי לפיו פסקי דין על חוסר משוא פנים שניתנו על ידי ערכאת ערעור הם בעלי סמכות מחייבת למנוע עיון חוזר אלא אם כן מתרחשות נסיבות יוצאות דופן. - **יישום אנלוגיות לפסיקה:** בית המשפט מתייחס לתקדים שנקבע ב-*Almakias v. מדינת ישראל* (11.11.2019), תוך הדגשת חשיבות החשיפה החומרית והרלוונטיות שלה. בית המשפט מבחין בין מקרה זה לתרחיש הנוכחי, וקובע כי עצם היכרות עם הליכי התיק או חשיפה לחומרי חקירה ללא ראיות למשוא פנים אינה מספיקה לפסילה. הדבר עולה בקנה אחד עם החידוש לפיו היעדר משוא פנים שיפוטי נבחן באמצעות גישה הוליסטית הלוקחת בחשבון את ההשפעה הממשית של ידע מוקדם על אובייקטיביות השופט, ולא פסילה אוטומטית על סמך מעורבות קודמת. - **האופי האיטרטיבי של הליכים שיפוטיים ושימוש חוזר בפאנלים:** ההחלטה מדגישה את העיקרון לפיו הליכים יכולים לערב את אותו הרכב מספר פעמים מבלי לפגוע בהגינות המשפט, בתנאי שאין הטיה מוכחת. בית המשפט מבהיר כי קבלת החלטות מוקדמות אינה מהווה כשלעצמה ניגוד עניינים, המטפח יעילות ויציבות שיפוטית, במיוחד בהקשרים פרוצדורליים מורכבים שבהם עשויה להיות צורך בהמשכיות הפאנל. **לסיכום,** פסיקת בית המשפט מאמצת בתוקף את העיקרון המשפטי שחשיפה או מעורבות מוקדמת של שופט או פאנל בתיק אינה פוסלת אותם מטבעם, ומדגישה את החשיבות של הטיה ממשית ולא דעה קדומה נתפסת. המקרה גם ממחיש את החדשנות המשפטית של יישום הערכות ניואנסים, כולל התייחסות לפסיקה רלוונטית והחלטות ערעור קודמות, כדי להבטיח הן הוגנות והן יושרה פרוצדורלית תוך שמירה על יעילות שיפוטית.