ע"א 2659/06

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של תביעה שהגיש עובד בחברת הובלות, שנפגע בגבו בעת שהרים מערכת אוורור במהלך עבודתו. המשיב, מכונאי רכב, טען כי החברה התרשלה בכך שלא סיפקה לו הוראות בטיחות מתאימות וסיוע מכני להרמת חפצים כבדים, ולא דיווחה על הפגיעה למשרד העבודה. חברת ההסעות, יחד עם חברת הביטוח שלהן, ערערו על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, שמצא אותן אחראיות לנזקי המשיב, ואילו המשיב הגיש ערעור שכנגד. הערעור והערעור שכנגד התמקדו שניהם בשומת החבות ובנזקים המגיעים למשיב. בית המשפט המחוזי אישר את פסק דינו של בית משפט השלום, ולא מצא עילה להתערב בקביעת הערכאה הנמוכה יותר כי חברת התחבורה אחראית לתאונה. השופטת הסכימה עם המשיב כי הפגיעה נבעה משילוב של גורמים, לרבות מיקום המערכת, גובהה והקושי להחזיק בה ולהוציא אותה, המהווה הפרה של חובת הזהירות של החברה. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי המשיב הוכיח כי היה עליו לכופף את גבו במהלך הניתוח וכי אי מתן הדרכה מתאימה על ידי החברה היה גורם סיבתי לתאונה. באשר לנזקים, בית המשפט מצא את השומות סבירות וסירב להגדיל את הפיצויים בגין כאב וסבל, הוצאות נסיעה בעבר ובעתיד וטיפולים רפואיים. עם זאת, בית המשפט הסכים עם הערעור הנגדי של המשיב כי פסק הדין השמיט פיצוי בגין שבעה חודשי הפסד שכר, והורה על תוספת של 62,874 ₪ לתקופה זו. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, ופסק הדין המקורי תוקן כך שיכלול את הפיצוי הנוסף.