עת"מ 40013-10-14

תקציר

בית המשפט דחה את העתירה מחמת שיהוי בהגשה, שכן היא הוגשה מעבר למגבלת 45 הימים שלאחר החלטת המשיב, ללא הצדקה או בקשה להארכה. זאת ועוד, אותם עותרים הגישו בעבר עתירה בעניין אותו מידע, שנדחתה לגופו של עניין. בית המשפט לא ראה סיבה לסטות מהחלטה זו. עם זאת, בית המשפט התייחס למהות המקרה וטען כי המידע המבוקש, הנוגע לפעילות המחצבות בבעלות המדינה, אינו סוד מסחרי ויש לחשוף אותו לציבור. חוק חופש המידע מעודד שקיפות, במיוחד בנושאים הנוגעים להגנת הסביבה. המידע המבוקש נוגע למשאבים ציבוריים ואינו ראוי לאי-גילוי, למרות האפשרות שייעשה בו שימוש על ידי מתחרים. המבקשים, שביקשו את המידע, לא נדרשו לחשוף את זהותם או את כוונותיהם, בהתאם לחוק. במקרה זה, מבקש המידע היה עורך דין שטען כי המידע הוא לטובת הציבור, ובית המשפט קיבל טענה זו. בנוסף, המידע לא נחשב לסוד מסחרי אלא לרכוש ציבורי, שכן הוא התייחס לאדמות מדינה ולמפגעים סביבתיים פוטנציאליים. גילויו לא יגרום נזק משמעותי לעותרים אלא ישרת את האינטרס הציבורי בכך שיאפשר תחרות חופשית בשימוש במשאבי הציבור ויאפשר פיקוח אפקטיבי. ככלל, הדגיש בית המשפט את זכות הציבור לגישה למידע, בעיקר בענייני סביבה ומשאבים ציבוריים, ודחה את העתירה תוך שהוא מורה לעותרים לכסות את הוצאות המשיבים.