סע"ש 63862-11-16

תקציר

מדובר בתביעת עבודה שהגיש עובד נגד מעסיקו, בדרישה לגמול בגין עבודה בשעות נוספות ורכיבים נוספים. העובד טען כי עבד שעות נוספות בגינן לא קיבל תמורה, וכי המעסיק לא מילא את חובות הרישום שלו לפי חוק הגנת השכר. המעסיק הכחיש את טענות העובד וטען כי הוא לא עבד שעות נוספות וכי התשלומים ששולמו לו היו בהתאם להסכמי השכר הגלובליים שלו. בית הדין קיבל את טענת העובד בחלקה, וקבע כי בעוד שהמעסיק לא קבע באופן פוזיטיבי את עבודת השעות הנוספות של העובד, ההסתברות שהעובד יעבוד שעות נוספות שקולה להסתברות שלא יעבוד שעות נוספות. לפיכך, העובד היה זכאי לגמול שעות נוספות עבור מקסימום של 15 שעות שבועיות או 60 שעות בחודש, עבור תקופת עבודתו, בניכוי ניכויים מסוימים. בית הדין פסק גם בסוגיית הקיזוז, פסק לטובת העובד, ודחה את תביעתו לפיצויים לפי חוק הגנת השכר, שכן העובד לא הוכיח כי רישומי המעסיק אינם מדויקים. יתר על כן, בית הדין סירב להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את חברי העמותה בחובותיה, שכן העובד לא הביא ראיות מספיקות להונאה או שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד. לסיכום, בית הדין הורה למעסיק לשלם לעובד 179,737.64 ₪ עבור עבודה בשעות נוספות, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. כמו כן נפסקו לעובד הוצאות משפט בסך 6,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ מהנתבע הראשון, ואילו התביעות שכנגד כנגד הנתבעים האחרות התקבלו באופן חלקי וכתוצאה מכך פחתו הסכומים. לעובד ניתנה הזכות לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה.