בב"נ 4952-06-20

תקציר

בית המשפט הכריע לטובת המבקש, וקבע כי השימוש של המשיב במקרקעין הנדונים אסור. ההחלטה מבוססת על סעיף 236 לחוק התכנון והבניה, המאפשר לבית המשפט המוסמך להורות על הפסקת עבודה או שימוש בלתי מורשים בקרקע. הקרקע המדוברת מיועדת לשימוש חקלאי, ובית המשפט מצא כי פעילותה של המשיבה במקרקעין אינה נחוצה לחלוטין לצורך ייצור או עיבוד חקלאי. המשיב נצטווה בעבר להפסיק להשתמש במבנה במקרקעין למכירת תוצרת חקלאית, אך הצמיד אליו סככה מאולתרת, ובכך למעשה הרחיב את השטח והמשיך לעשות בו שימוש בלתי מורשה. בית המשפט מצא כי פעולה זו מצביעה על סבירות סבירה להפרות נוספות של החוק על ידי המשיב. זאת ועוד, טענות המשיב בדבר אכיפה בררנית כנגד עסקים אחרים באזור לא הוכחו. משכך, הורה בית המשפט כי יש להפסיק את השימוש האסור של המשיב במקרקעין, כאשר ההחלטה נכנסה לתוקף ביום 24.12.2020 ונתנה להם שהות לציית. פסק דין זה נועד לשמור על ייעודה החקלאי של הקרקע ולמנוע פעילות מסחרית בלתי מורשית.