עת"מ 15179-07-12

תקציר

עניינו של תיק זה נסוב סביב נישואיהם של שני אנשים, העותרת מס' 1, אזרחית ישראל, והעותרת מס' 2, אזרחית הפיליפינים. האחרונה ביקשה לקבל ויזה ישראלית על בסיס נישואיה לראשון. עם זאת, משרד הפנים העלה ספקות לגבי כנות נישואיהם ולאחר מכן סירב להעניק לעותרת מס' 2 אשרה, מה שהוביל אותה להגיש עתירה נגד החלטה זו. שאלת המפתח הייתה האם החלטת הרשות המנהלית הייתה סבירה, נוכח סתירות בראיונות בני הזוג והיעדר ראיות ממשיות לביסוס טענותיהם לנישואין אמיתיים. בית המשפט בחן את ההליך שנקטה הרשות, לרבות ראיונות שנערכו עם שני בני הזוג, ומצא כי ההחלטה לדחות את בקשת הוויזה הייתה מוצדקת. הסתירות בנוגע לפרטים משמעותיים על חייו של זה, יחד עם מרכז החיים המשותף הדל, חיזקו את הרושם של הסמכות על חוסר כנות בנישואין. יתר על כן, בית המשפט לא מצא בעיות של מחסום שפה במהלך הראיונות ואישר את תהליך קבלת ההחלטות של הגוף המנהלי. בסופו של דבר נדחתה העתירה, והעותרת מס' 2 חויבה לעזוב את הארץ, תוך חיוב העותרים בהוצאות משפט בסך 10,000 ₪.