ע"פ 10222-05-09

תקציר

בית המשפט דן בכלל הידוע לפיו ערכאת ערעור אינה מתערבת בממצאי עובדה שנקבעו על ידי בית המשפט הפרוצדורלי, במיוחד במקרים של עבירות מין, בשל אופיין הפרטי של עבירות אלה. עם זאת, ישנם חריגים לכלל זה, כגון סתירות בעדותו של בית המשפט הפרוצדורלי או טעות בהערכת המהימנות. במקרה זה, בית המשפט מצדיק את התערבותו בממצאי בית המשפט הפרוצדורלי, בהיעדר הסברים מספקים בדבר השתקת תלונתה של המתלוננת במשך מספר שנים. בית המשפט מוצא פגמים בהסברים שנתנה המתלוננת לדחיית התלונה, ומציין כי חלק מטענותיה – כגון נימוקיה להגשת התלונה בסופו של דבר – אינן נתמכות בראיות. בית המשפט בוחן גם את הראיות החיצוניות עליהן הסתמך בית משפט קמא, לרבות עדותה של ענת – העדה המומחית – ועדים נוספים. נטען כי עדותה של ענת, שהתבססה במידה רבה על דברי המתלוננת, נעדרת תשתית ראויה ולא היה מקום לתת לה את המשקל שניתן לה על ידי בית משפט קמא. כן נדונה עדותם של עדים נוספים, כאשר בית המשפט קובע כי עדויותיהם אינן תומכות בעדותה של המתלוננת. זאת ועוד, החלטתו של בית משפט קמא לאמץ באופן חלקי את עדותו של המתלונן – להרשיע את הנאשם בחלק מהאישומים תוך זיכויו מאחרים – זוכה לביקורת בשל היעדר הנמקה או הסבר. בית הדין בוחן גם את האפשרות של מניעיה של המתלוננת להגשת התלונה, ומכיר בכך שיחסי העבודה הבעייתיים שלה עם הנאשם עשויים היו לתרום לכעסה או לנקמתה. בסופו של דבר, הערעור מתקבל, והרשעתו של הנאשם מתבטלת. השופטים מסכימים עם פסק דינו של השופט אלכס קיסריה ומדגישים את משמעות הפגמים בעדות המתלוננת ואת היחס הפסול לעדות מומחה.