ע"ע 11521-02-22

תקציר

הערעור והערעור שכנגד נסובים סביב חישוב תוספת ותק, הפרשי פיצויי פיטורים והפרשי הפקדה לפנסיה על בסיס העסקתו של מכונאי רכב במוסך בין השנים 1978 ל-2018. בית הדין האזורי פסק תחילה לטובת העובדת, אך שני הצדדים ערערו לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין קבע כי יש לחשב את תוספת הוותק על בסיס שכרו האישי החודשי של העובד, ולא על פי שכר היסוד המשולב הקבוע בהסכם הקיבוצי בענף. שיטת חישוב זו מזכה את העובד בשכר גבוה מזה שנקבע בהסכם הענפיים. עוד קבע בית הדין כי הוותק הנוסף משולם עבור כל שנת עבודה ואינו נבלע בשכר, ופסק לעובד 4,277 שקל בגין רכיב זה. כמו כן, העובד זכאי לפיצויי פיטורים והפרשי פנסיה, בניכוי ניכוי של 6,004 ש"ח בגין תשלום יתר. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך חישובים סופיים, כאשר כל צד נושא בהוצאותיו.