ת"א 8021/06

תקציר

השופט, ארנון דראל, החליט לדחות את התביעה נגד הנתבע. התובע טען כי הימנעותה של הנתבעת מליידע אותו על השתייכותו לקבוצת סיכון הובילה לעיכוב בטיפול בגידולו. עם זאת, השופט דראל לא מצא קשר סיבתי בין אי ההודעה לבין הנזק שנגרם, בהתחשב בנסיבות החריגות של התובע בכך שלא היה מבוטח ולא פנה לטיפול רפואי. השופטת טענה כי גם אם המדינה הייתה עושה מאמץ להגיע לאנשים בסיכון, לא סביר שהתובע היה מזוהה, שכן הוא לא היה מבוטח ולא היה לו קשר עם גורמי רפואה. בנוסף, סברה השופטת כי לא סביר שהתובע יבצע בדיקות לגילוי מוקדם בעצמו בתקופה הרלוונטית. בשילוב עם אי זמינותם של מכשירי בדיקה מתאימים באותה עת, הגיע השופט למסקנה כי הימנעותה של המדינה מליידע לא גרמה לעיכוב באבחון הגידול ובטיפול בו. כמו כן, השופט שקל את אחריותו של הנתבע לנזק שנגרם בתקופת הופעת התסמינים ועד לאבחון, אך קבע כי התוצאה לא הייתה משתנה אילו המדינה הייתה נוהגת אחרת. בסופו של דבר, קבע השופט דראל כי הנתבע אינו נושא באחריות לנזקו של התובע, ומייתר את הצורך בדיונים על הערכות נזק והתיישנות. גם ההודעה לצד שלישי, עליה התעקש התובע, נדחתה. השופט הורה לנתבע לשאת בהוצאות עורך הדין של הצד השלישי ובהוצאות המשפט. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים, והמזכירות הונחה להעביר את ההחלטה לבאי הכוח במקביל.