ת"א 43427-12-12

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת התובעים לצווי מניעה זמניים שיחייבו את הנתבעת להמשיך בשותפות עסקית. לתובעים ולנתבעת היה הסכם ארוך טווח להפעלת מכון יחד, שתוקפו פג ביום 31.12.2012, והתובעים ביקשו להאריכו. התובעים טענו כי הנתבע הסכים להמשיך את השותפות, תוך שהם מצטטים סיכום פגישה המצביע על כוונת הנתבע לנהל משא ומתן על הארכה. עם זאת, השופט קבע כי מסמך זה, והמשא ומתן שבא בעקבותיו, מראים רק כוונה לנהל משא ומתן, ולא התחייבות סופית. יתר על כן, נותרו מחלוקות רבות ומהותיות בין הצדדים, כך שלא ניתן היה לקבוע הסכם סופי הדדי. השופטת התייחסה גם לסעיף בהסכם הקיים הקובע כי משא ומתן אינו מהווה הסכם להארכתו, וכי הארכה מחייבת הסכם חתום חדש. מאחר שמטרת הסעדים הזמניים היא לשמור על המצב הקיים, קבע השופט כי התובעים לא הוכיחו סיכויי הצלחה באכיפת המשך השותפות. השופט איזן בין שיקולי הנוחות ומצא אותם תואמים באופן שווה, והפך את דחיית הבקשה לדרך הפעולה הראויה. גם הבקשה החלופית להארכה זמנית נדחתה, שכן לתובעים היה די והותר זמן להיערך לפקיעת ההסכם. התובעים חויבו לשלם לנתבע הוצאות בסך 5,000 ₪, והתיק נקבע לדיון המשך.