בש"פ 3384/97

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לערעור על מעצרם של שני נאשמים בחטיפה, תקיפה וסחיטה. המערערים, יחד עם אדם נוסף בשם מיכאל בריקשווילי, ביצעו עבירות אלה נגד מתלוננת. בעוד שהתביעה ביקשה לעצור את שלושתם, בית המשפט המחוזי נעתר רק לבקשתם של שני המערערים, והניע את הערעור. ההרכב הכריע לטובת המערערים. בית המשפט קבע כי הבחנתו של בית המשפט המחוזי בין מיכאל לבין המערערים אינה מוצדקת, וכי שחרורם לא היווה סכנה לציבור או למתלוננת. הראיות שהוצגו בתיק נגעו לשלושה אירועי חטיפה, תקיפה וסחיטה נגד המתלונן. למרות שמיכאל השתתף באופן פעיל באירוע הראשון, המערערים מילאו תפקיד משמעותי יותר בשתי פגישות הסחיטה הבאות. קביעתו של השופט כי מיכאל לא היה מנהיג בפשעים שבוצעו וההבחנה שלו בין מיכאל לבין המערערים הייתה מוטלת בספק. ההרכב גם פקפק בנימוקיו של בית המשפט המחוזי כי אמירותיהם המאיימות של המערערים עלולות לשבש את הליך המשפט. תחת זאת, הדגישה הוועדה את גילם הצעיר של המערערים, את עברו הנקי ואת היעדר כל מעורבות פלילית קודמת. בסופו של דבר, הערעור התקבל, והחלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערערים בוטלה. המערערים הורשו להשתחרר בתנאים מסוימים, לרבות הפקדת ערבויות כספיות. בגזר הדין הודגש כי כל הפרה של תנאי השחרור תאפשר למדינה לבקש את מעצרם ואת חילוט הערבויות.