על"ח 11017-06-14

תקציר

התובע, שלום אדרי, ביקש משירות התעסוקה הפניה ל"עבודה מועדפת", שתזכה אותו במענק. עם זאת, שירות התעסוקה הפנה אותו לעבודה כמאבטח בקניון, שאינה נחשבת לעבודה מועדפת. התביעה, שהופנתה בתחילה למוסד לביטוח לאומי, נדחתה בשל בעיית זכאות, מה שהוביל את אדרי לתקן את תביעתו ולתבוע במקומו את שירות התעסוקה. בית הדין לעבודה קבע כי שירות התעסוקה לא אמר במפורש לאדרי כי התפקיד מועדף וכי באחריותו לבדוק מול המל"ל. עם זאת, בית המשפט פסק לטובתו של אדרי, והטיל על שירות התעסוקה את האחריות לברר האם משרה היא מועדפת, מה גם שאדרי נזקק לסיוע והשירות היה צריך לדעת טוב יותר. קריטית להחלטה הייתה פסיקה קודמת במקרה דומה, שקבעה כי על שירות התעסוקה להבהיר את מהות המשרה. למרות שמצא כי אדרי אחראי גם לעיכוב ביישוב תביעתו, בית המשפט הורה לשירות התעסוקה לשלם לו סכום מופחת של 8,955 ₪ (במקום סכום המענק המלא) בתוספת 3,000 ₪ עבור שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, והטיל עליו רק 10% אחריות לנזק.