ת"א 49264-10-17

תקציר

תיק בית המשפט סובב סביב סכסוך חוזי, שעיקרו סובב סביב זכאותו של צד, שנפטר כעת, ויורשיו הבאים, לאחוז מהרווחים מפרויקט בנייה. הנתבעים ביטלו את ייפוי הכוח של המנוח, מה שהוביל את האחרון להגיש תביעה לעיקול על רכוש הנתבעים. בקשה זו נדחתה, וערעורו הבא של המנוח נדחה אף הוא. יורשיו של המנוח פנו בעניין לבית המשפט, וביקשו מתן חשבונות בנוגע לפרטים הכספיים של הפרויקט, וכן סעדים חוזיים ופיצויים בגין הפרת החוזה הנטענת. הנתבעים טענו כי כל הזכויות שהיו למנוח בטלות בשל חלוף הזמן ותקופת ההתיישנות. ואכן, החוזה הופר בשנת 2010 עם ביטול ייפוי הכוח, והתביעה הוגשה בשנת 2017, הרבה מעבר למסגרת הזמן המקובלת. התובעים, לעומת זאת, טענו כי עילת התביעה לא התגבשה עד למימוש הרווח מהפרויקט, טענה שבית המשפט דחה וקבע כי הנזק נגרם בעת ההפרה. עוד טענו התובעים כי יש להאריך את תקופת ההתיישנות בשל ניסיונות הבוררות ומצבו הנפשי של המנוח. בית המשפט דחה גם טענות אלה וקבע כי אין הסכם בוררות תקף וכי תקופת הליקוי השכלי לא הוכחה דיה. בסופו של דבר, בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, ודחה את התביעה מחמת התיישנות. התובעים לא היו זכאים לסעדים חוזיים או מבוססי עשיית עושר, ובקשתם להארכת תקופת ההתיישנות נדחתה. בית המשפט לא ראה סיבה להוציא צו להוצאות, והתיק נסגר.