ת"א 42846-04-19

תקציר

התובע, שנפל מגובה במהלך עבודתו אצל הנתבע וסבל מנזקי גוף, הגיש תביעה לפיצוי כספי. נסיבות הנפילה היו שנויות במחלוקת, אך בית המשפט מצא כי התובע נפל מסולם בעת שניסה לדרוך על פרגולה רעועה. הנתבע טען כי התובע פעל על דעת עצמו מבלי לקבל הוראות, אך בית המשפט קבע אחרת, וקבע כי התובע הונחה - במישרין או בעקיפין - על ידי הנתבע לפרק את הפרגולה. לפיכך, בית המשפט ייחס אחריות לנתבעת על כך שלא הדריך את התובע כראוי. למרות הנטייה שלא להטיל אחריות על עובדים בגין רשלנות תורמת, בית הדין ייחס לתובע אשם תורם של 25% בכך שלא ביקש הנחיות ברורות ופעל ברשלנות. בית המשפט מינה מומחה להערכת נכותו הרפואית של התובע, שנקבעה בשיעור של 10%. בית המשפט העריך את נזקי התובעת, לרבות הפסדי השתכרות, נזקים לא ממוניים ועזרה והוצאות, בסך כולל של 154,000 ₪. לאחר ניכוי התקלה הכספית וקבלות המוסד לביטוח לאומי, נפסקו לתובע 60,000 ₪. כמו כן חויבה הנתבעת בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות, וכן החזר הוצאות חוות דעת המומחה מטעם התובעת. פסק הדין ניתן לטובת התובע, והנתבע חויב לפצות אותו בהתאם.