ת"א 5766/09

תקציר

בית המשפט פסק לטובת הנאשם במקרה זה. טענת התובעים כי נמנע מהם שלא כדין על ידי הנתבע להיכנס למקרקעין שחכרו מופרכת על ידי הראיות. השופטת מקבלת את גרסת הנתבעת לפיה נמסר לתובעים כי הגישה למגרשים תתאפשר רק אחת לשבוע, בכפוף לאישור ותיאום עם הנתבעת בשל סיכונים ביטחוניים באזור. התובעים הפרו הסכם זה בכך שנכנסו למקרקעין ללא רשות וללא תיאום עם הנתבעת. השופט מסכים גם עם טענת הנתבע כי כוונתם האמיתית של התובעים מאחורי הכניסה למקרקעין הייתה להשתקע בהם שלא כדין ומטעמים אידיאולוגיים, ולא רק לבצע פעולות מיידיות להגנה על רכושם, כפי שטענו. מאחר שבמקרקעין אין זכויות בנייה, מעשי התובעים היו בניגוד לחוק. השופט מגיע למסקנה כי פעולותיו של הנתבע במניעת כניסת התובעים היו כדין ובמסגרת סמכויותיה ושיקול דעתה של המשטרה. התובעים היו מודעים להשלכות של כניסה למקרקעין ללא רשות ובחרו לקחת את הסיכון בכל זאת. לפיכך, בית המשפט מוצא כי הנתבע אינו אחראי לנזקים הנטענים של התובעים. מכיוון שאין אחריות, אין צורך להתייחס לשאלת הנזקים. תביעת התובעים נדחית, והם חויבו לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.