ב"ל 5557-05-19

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובע כי קיימת תשתית עובדתית להחלת כלל המיקרוטראומה ביחס לפגיעה בעמוד השדרה המותני שלו, ולכן ימונה מומחה לבחינת הקשר הסיבתי הרפואי בין פגיעה זו לבין תנאי עבודתו. מסקנה זו מתבססת על התקופה הארוכה בה עבד התובע בנהיגה במלגזה, מספר שעות העבודה היומיומי, איכות הכבישים בהם נסע ומאפייני המלגזה ומושבה. עם זאת, פסק הדין דוחה את הטענה בדבר הכרה בפגיעה בריאותית בריאותית בריאותית, בשל היעדר הוכחה לחשיפה חוזרת ונשנית לחומרים מזיקים, כנדרש על פי כלל המיקרוטראומה. עדותו של התובע בעניין זה נמצאה מוגזמת ומגמתית, וחסרות ראיות חיצוניות התומכות בטענותיו. עבודות הצביעה בתקופת העבודה הראשונה נמצאו נדירות ומבוקשות, והחשיפה לחומרים כימיים בשתי תקופות העבודה לא הוכחה כחוזרת על עצמה. ככלל, התובע לא ביסס תשתית עובדתית למיקרוטראומה בנוגע לחשיפה לחומרים. פסק הדין מדגיש כי זכותו של התובע להגיש תביעה חדשה בגין פגיעה ריאתית נשמרת אם יימצאו ראיות חדשות בנוגע לחשיפה לסביבה. ההחלטה בדבר מינוי מומחה רפואי לפגיעה בעמוד השדרה המותני תינתן בנפרד. לצדדים יש אפשרות להודיע אם ברצונם להגיש חומר רפואי נוסף לעיון המומחה.