סע"ש 13036-08-20

תקציר

התובע, עובד ותיק של המועצה הדתית, תבע פיצויים בגין פיטורים שלא כדין והטבות כספיות שונות מהמועצה הדתית וממדינת ישראל. המועצה הדתית לא פעלה בהתאם לנהלים הנאותים בנוגע לפרישתו של התובע, דבר שהוביל לפיטורים שלא כדין. היא לא זימנה לה שימוע, לא הודיעה לה על זכויותיה ועל מועד פרישתה, ולא אפשרה לה להגיש בקשה להמשך העסקה. בית הדין פסק לטובתה של התובעת, קבע כי העסקתה הופסקה ביום 1.8.2018, והורה למועצה הדתית לשלם לה פיצוי בסך 45,000 ₪ בגין התנהלותה הפסולה. בנוסף, המדינה נדרשה לחשב מחדש את תגמולי התובע, לרבות הפרשות לפנסיה, על בסיס עמדה של 100% משנת 2010 ומועד הפרישה באוגוסט 2018. תביעות התובעת לקצבה מהוונת, תוספות לא ייחודיות, הפרשי קידום ותוספת ותק נדחו. כמו כן חויבה המועצה הדתית לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויימסר להם בהתאם.