עש"א 609-09-15

תקציר

המשיב טען כי יש לדחות את הערעור על העיצום הכספי שהטילה הוועדה על המערערת. החלטת הוועדה הייתה סבירה ומידתית, והיא שקלה את מכלול הנסיבות הרלוונטיות, לרבות העובדה שהמערער התכוון לצאת מישראל מבלי לדווח על כספים העולים על הסכום הנדרש בחוק. המשיב התייחס גם למספר פסקי דין התומכים בהחלטת הוועדה והדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו. בנוסף, ציין המשיב כי כעת הם מקבלים את טענת המערער כי 70,000 הדולרים שנמצאו ברכב אינם שלו, אך הם אינם מאמינים לטענתו כי לא היה מודע לנוכחותו של הכסף. המערער טען כי שיתף פעולה עם המשיב בחקירתו וכי הוועדה לא זימנה את בעל הרכב, חריש, לעדות. המערער טען, כי החלטת הוועדה פגומה משום שלא חקרה עד תום את גרסתו לאירועים וכי הסכום שנתפס היה רק מעט מעל הסף המחייב דיווח. בית המשפט הסכים עם המערער כי נפל פגם מהותי בהליך קבלת ההחלטות של הוועדה: הוועדה מיהרה לתת החלטה מבלי לזמן את חריש לשמוע את גרסתו לאירועים, דבר שהיה חיוני לבחינת טענת המערער כי לא היה מודע ל-70,000 דולר שהיו בתא הכפפות. בית המשפט הדגיש כי החלטות מינהליות צריכות להתבסס על תשתית עובדתית סבירה, מה שלא היה המקרה כאן. כתוצאה מכך, בית המשפט קיבל חלקית את הערעור והפחית את העיצום הכספי ל-200,000 $, בהתחשב בכך שהוכחה ההפרה לגבי 40,000 הדולר. ההחלטה התקבלה ללא הזמנת הוצאות, והסכום היה אמור להיות משולם ביום 06/04/2016.