רע"א 3509/14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא שלילת רשות ערעור על החלטה קודמת של בית המשפט. על פי הפסיקה הישראלית, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" – כלומר, ערעור על תיק שכבר הוגש עליו ערעור – ניתנת רק בנסיבות חריגות, כגון כאשר המקרה מעורר שאלה כללית החורגת מהאינטרסים של הצדדים המעורבים, או כאשר קיים חשש לעיוות דין חמור. המבקשים במקרה זה טענו כי ההלכה, או הדין העברי, בנוגע לארנונה רטרואקטיבית הוחלה באופן שגוי בעניינם. עם זאת, ברי כי אין די בטיעונים בדבר תחולת החוק כדי להצדיק ערעור על גלגול שלישי. טענותיו האחרות של המבקש נגעו אף הן לקביעות עובדתיות, שבדרך כלל אינן מתערבות בהן על ידי ערכאת הערעור. השופט, בהסכמה עם פסקי דין קודמים, לא מצא טעות בהחלטות הערכאות הנמוכות יותר. הם הכירו בכך שהחלטות בעלות תוקף רטרואקטיבי דורשות הצדקה מיוחדת, במיוחד כאשר מדובר בפגיעה בזכויות יסוד, אך גם ציינו כי עוצמת דרישת ההרשאה משתנה בהתאם לחומרת הזכות הנפגעת. במקרה זה, הפגיעה במיסוי הרטרואקטיבי נחשבה חלשה יחסית, ולכן גם דרישת האישור הייתה חלשה יותר. השופט הגיע למסקנה כי סעיף 15 לחוק הפרשנות יכול להוות בסיס מספיק לתיקון החלטה קונקרטית המבוססת על עובדות חדשות שהתגלו, ולכן דחה את הבקשה מבלי לבקש תגובה מהמשיב. כתוצאה מכך, לא היה סדר בעלויות.