ת"א 30703-05-16

תקציר

התובע תבע את העירייה בגין חבלות שנגרמו לו לאחר שמעדה מעל כיפת בטון שחסמה חניית כלי רכב ברחבה עירונית. בית המשפט פסק לטובת התובעת כי כיפת הבטון היוותה מפגע, והעירייה לא הפעילה שיקול דעת נאות בהצבתה, במיוחד נוכח מיקומה וגובהה הנמוך, שהגדילו את הסיכון לתאונות. טענת העירייה כי התובעת התרשלה באופן תורם התקבלה באופן חלקי, כאשר בית המשפט ייחס לתובעת 20% אשם תורם בכך שלא התייחסה לסביבתה. באשר לפיצויים, פסק בית המשפט לתובע 52,000 ₪ לאחר ניכוי האשם התורם. סכום זה כלל 17 אלף שקל בגין אובדן השתכרות, 8,000 שקל בגין סיוע והוצאות ו-40 אלף שקל בגין נזק לא ממוני. כמו כן נפסקו לתובע 2,000 ₪ הוצאות חריגות ו-15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, נוכח היקפי ההליך המיותרים שנגרמו בשל התנהלותם הבלתי סבירה של הנתבעים. בסך הכל חויבו הנתבעים לשלם לתובע 54,000 ₪, כולל ריבית והצמדה ממועד התשלום, בצירוף הוצאות ספציפיות ומחצית משכר טרחת המומחה שמונה על ידי בית המשפט.