ו"ע 18942-06-15

תקציר

המחלוקת העיקרית במקרה זה נסובה סביב השאלה האם הרצברון מכר את כל הזכויות בנכס המקרקעין שלו הממוקם ברחוב פינסקר 5 בנהריה, כנדרש בסעיף 49א(א) לחוק מיסוי מקרקעין, כדי להיות זכאי לפטור ממס שבח. הרצברון טען כי בוצע פיצול פיזי אופקי של המגרש, שמכר כ-350 מ"ר לרוכשים תוך שמירה על כ-250 מ"ר. עם זאת, המשיב טען כי הרצברון לא מכר את כל זכויותיהם, אלא רק את בית המגורים כאמור בהסכם המכר. בית המשפט בחן את הסכם המכר ומצא אותו ברור וחד משמעי, וקבע כי המכירה התייחסה רק לבניין המגורים ול-30% מזכויות הבנייה במגרש. יתר על כן, התשריט שהציג הרצברון לתמיכה בטענתם לפיצול פיזי לא הוזכר ולא צורף להסכם המכר, מה שהוביל את בית המשפט לפקפק באותנטיות שלו. בית המשפט הגיע למסקנה כי הרצברון לא הצליחו להוכיח כי מכרו את כל זכויותיהם בדירת המגורים ללא כל זכות שיורית, ולכן אינם זכאים לפטור ממס שבח. לגבי שומת מס הרכישה, טענו הרוכשים כי יש לחייבם במס בשיעור רכישת דירת מגורים. עם זאת, בית המשפט מצא כי לא התקיימו המבחנים האובייקטיביים והסובייקטיביים לקביעת דירת מגורים. מטעם הרוכשים לא הוצגו תצהיר או עדות, והראיות הצביעו על כוונה להרוס את בניין המגורים ולבנות מגדל בן 9 קומות. לפיכך נדחה הערעור הן בעניין מס שבח והן בעניין שומות מס רכישה. כן הורה בית המשפט למערערים לכסות את הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין, בסך 30,000 ₪.