ת"א 10659-02-11

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב סכסוך כספי בין התובע, עמי גלעדי, לבין הנתבעת, נאוה שדות. גלעדי טען כי הלווה לשדות שני סכומי כסף - 150 אלף שקל ו-91 אלף שקל - שנועדו לשלם קנסות פליליים שהוטלו על בעלה. כספים אלה הועברו באמצעות המחאות שהונפקו על ידי עו"ד אלי גור, שייצג את שני הצדדים במועדים שונים. כבטוחה להלוואה הקצתה שדות לכאורה מחצית מהתמורה ממכירת דירתה לגלעדי. עם זאת, שדות טענה כי הצ'קים היו למעשה פירעון הלוואות של גור, פרקליטה הוותיק וידיד המשפחה. עוד טענה כי מסמך המחאת הזכויות משנת 2008 היה פיקטיבי וכי לא קראה את תוכנו לפני החתימה. בית המשפט בחן את הראיות והעדויות שהוצגו ופסק לטובת התובע, גלעדי. נקבע כי הנתבעת אכן קיבלה הלוואה מהתובעת וכי השיקים שימשו לתשלום קנסות בעלה, כפי שנטען על ידי גלעדי. בית המשפט קיבל את גרסת התובעת לאירועים, וקבע כי הנתבעת חתמה בשנת 2008 על מסמך המחאת זכויות מחייב מבחינה משפטית, אשר סותר את טענתה כי הכספים היו החזרי הלוואות לגור. זאת ועוד, בית המשפט הגיע למסקנה כי הוראות חוק הסדרת ההלוואות החוץ בנקאיות בחוזי הלוואה חלות על מקרה זה, ומאחר שההלוואה לא עמדה בדרישות החוק - ובראשן היעדר הסכם הלוואה בכתב - הורה בית המשפט על ביטול חוזה ההלוואה. עם זאת, בהינתן שהוכחו עובדות היסוד של ההלוואה, קבע בית המשפט כי גלעדי זכאי להחזר סכום הקרן בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד פירעון ההלוואה ועד למועד הפירעון בפועל. הנאשם חויב לשלם לגלעדי סך של 241,000 ₪, בצירוף אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין, והכל בהפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק.