ע"פ 2018/23

תקציר

פסק הדין דן בשני מקרים נפרדים, זה של סלאימה וזה של קבאג'ה, ומגיע למסקנות שונות לגבי כל אחד מהם. בעניינו של סלאיימה, בית המשפט לערעורים מחליט שלא להקל בעונשו משום שהדבר תואם את מדיניות הענישה בגין עבירותיו, הנוגעות לעידוד פגיעה בלכודים במהלך התפרעות. חומרת מעשיו של סלאיימה, הכוללים שימוש בתרסיס פלפל וסינרגיה עם מתפרעים אחרים, מצדיקה את העונש שהטיל בית המשפט המחוזי, תוך הרתעת ערכאת הערעור מלהתערב. בעברו לעניינו של קבאג'ה, בית המשפט מכיר באפשרות של מאסר מצטבר, אך מציין את אי הבהירות של המדינה בעניין זה בפני בית המשפט המחוזי. עם זאת, היא מוצאת את העונש הקל מדי, בהתחשב באופי האכזרי של תקיפתו של א', הרשעותיו הנוספות בשיבוש הליכי משפט והפרת צו משפטי, ועברו הפלילי. בית המשפט החליט להאריך את תקופת מאסרו ל-66 חודשים, תוך הדגשת המניע הלאומני מאחורי מעשיו והצורך בסולם ענישה מידתי. השופטת ברק-ארז והשופטת כנפי-שטייניץ מצטרפות להכרעת הדין. בסופו של דבר, ערעורו של סלאימה נדחה, ואילו ערעור המדינה מוביל להחמרת עונשו של קבאג'ה. ההחלטה, שניתנה ב-12 באוקטובר 2023, מדגישה את חומרת מעשי האלימות והשלכותיהם.