דנ"מ 4996/22

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור על החלטה לשלול מאדם רישיון נשק פרטי. המבקש, שבקשתו לרישיון נשק נדחתה בשל הרשעות קודמות והליכים פליליים תלויים ועומדים, עתר לבית המשפט המחוזי בירושלים בעניינים מנהליים, שגם היא נדחתה. הדבר הוביל את המבקש לערער לבית המשפט העליון, בטענה כי זכותו להגנה עצמית תיפגע קשות ללא הנשק. בית המשפט העליון, לאחר שעיין בחומרי המשטרה ובטיעוני הצדדים, דחה את הערעור, אימץ את מסקנות בית המשפט לעניינים מנהליים וציין את התנהלותו המפוקפקת של המבקש. לאחר מכן ביקש המבקש דיון נוסף, בטענה כי החלטת בית המשפט לא התייחסה לגופו של ערעור והסתמכה אך ורק על ממצאי בית המשפט לעניינים מנהליים. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הבקשה לדיון נוסף, בנימוק של היעדר פסיקות חדשות שסותרות החלטות קודמות של בית המשפט העליון או מצדיקות בחינה נוספת בשל חשיבותן או חידושן. הם הדגישו כי אי הסכמתו של המבקש עם נימוקי ההחלטה מהווה עילה בלתי קבילה לדיון נוסף, ומכאן שהבקשה נדחתה מבלי שחויבו בהוצאות. פסק דין זה מחזק את שיקול דעתו של בית המשפט העליון באימוץ פסקי דין של ערכאות נמוכות יותר ומדגיש את העילות המצומצמות לדיונים נוספים, שלא חלו במקרה זה.