ע"א 59589-12-20

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתביעה אזרחית שעניינה סכסוך על חלוקת רכוש בין שני צדדים. פסק דינו של בית משפט קמא העדיף את המשיב ואישר תשריט חלוקה מבלי לשקול כראוי את הטענות שהציגה המערערת. לאחר עיון מחדש נקבע כי נפלה פגם בהחלטת בית משפט קמא. לגופו של עניין, לפסק הדין לא קדמה הסכמה לבסס את ההחלטה על חוות דעתו של המומחה, והמערער לא ויתר על תביעתו הקניינית. יתר על כן, פסק הדין קבע באופן שגוי כי קיים הסכם חלוקה תקף בין הצדדים, אשר לא נדון בבוררות והיווה נקודת מחלוקת מרכזית. בנוסף, מתח בית משפט קמא ביקורת על המערערת על כך שמילאה אחר הנחיותיהם בנוגע להגשת הצעת חלוקה, ופסק הדין נמנע מלהתייחס להיבט זכויות הקניין, חרף הערתו של בית המשפט לעניינים מנהליים כי יש לדון בו בבית משפט אזרחי. עוד מודגש בפסק הדין כי עמדת הוועדה המקומית ביחס לתוכנית החלוקה טרם התקבלה, ונדרשו תיקונים בתשריט. יתר על כן, פסק הדין סבר כי תשלומי האיזון מוקדמים מדי, שכן השאלה הקניינית והפרש השווי הפוטנציאלי בין החלקות טרם נפתרו. עם זאת, פסק הדין מבהיר כי טענת אי הפלישה של המערער עמדה בסתירה לטענותיו שלו עצמו ולראיות שהוצגו. כתוצאה מכך, פסק דינו של בית משפט קמא בוטל בחלקו בעניין פירוק השותפות והוחזר לדיון נוסף. בית המשפט המליץ כי על בית המשפט קמא להורות לוועדה המקומית לקבל החלטה סופית בדבר אישור התכנון ולבסס את פסק דינה על פירוק השותפות בהתאם. פסק הדין לפיטורים התקבל, ושני הצדדים לא חויבו בהוצאות כלשהן בגין הליך זה. כל עניין ההוצאות הושאר לשיקול דעתו של בית משפט קמא, בהתחשב בתוצאות ההליכים שלאחר מכן. המשנה לנשיא, השופט אשר קולה, חיבר את פסק הדין, שאושר פה אחד על ידי השופטים דני צרפתי ורננה גלפז מוקדי.