ת"א 32354-01-13

תקציר

התובעת, ילידת 1963, נפצעה בשנת 2008 כתוצאה מנפילה לאחור מאופנוע ים, כאשר מנוע אופנוע הים פילח את אזור המפשעה שלה. לאחר ניתוחים מרובים חל שיפור במצבה, אך היא נותרה עם 52% נכות, בעיקר בשל בריחת שתן חלקית. בית המשפט קבע כי התאונה לא הייתה מתרחשת אילו המדינה, כגוף האחראי על בטיחות הניווט, הייתה שמה לב לסיכון המפורש המפורט בהוראות הבטיחות של היצרן. הנחיות אלה הדגישו את הצורך בביגוד מגן מתאים ובהדרכה לנוסעי ומפעילי אופנועי הים, שהמדינה לא הצליחה לאכוף. רשלנות זו, יחד עם אחריותם התורמת של המלח, היצרן והיבואן של אופנוע הים (שכבר פיצה את התובע באמצעות הסכם גישור), הביאו את בית המשפט להטיל על המדינה אחריות של 40% לסך נזקיו של התובע. לאחר עיון בטענות הצדדים ובראיות בדבר נזקי התובע, העריך בית המשפט את סך הפיצויים המגיעים לתובע בכמיליון ₪, מתוכם על המדינה, כ-40% חבות, לפצות את התובע ב-400,000 ₪. סכום זה כולל 500,000 ₪ עבור כאב וסבל, 320,000 ₪ עבור אובדן השתכרות, 50,000 ₪ עבור סיוע מאחרים ו-130,000 ₪ עבור הגדלת הוצאות. המדינה חויבה לשלם פיצוי זה עד ליום 31.5.2021, ולאחר מכן יצטברו הפרשי ריבית והצמדה כקבוע בחוק ממועד פסק הדין. פסק הדין ניתן עם סיום כהונתה של השופטת, והיא הרהרה בתפקידה הקודם כתובעת בתביעות נזיקין, והדגישה את הצורך לפרש את החוק בחמלה כלפי הנפגעים תוך הבטחת צדק בגבולות החוק. השופטת סיימה את דבריה באיחולי בריאות טובה, שביעות רצון בעבודה ונחמה ממשפחתה.