ע"ו 28237-04-11

תקציר

השופט, הרב שפירא, שקל בכובד ראש את הטענות שהועלו בדבר התנהלות המשטרה, העברת המערער בין בתי חולים, זימון רופא לישיבת הוועדה והתשתית העובדתית להחלטת הוועדה בדבר מסוכנות והצורך בטיפול רפואי. באשר להתנהלות המשטרה מציינת השופטת כי אשפוזו של המערער היה אזרחי ואינו קשור לפעולות המשטרה. הטענות נגד המשטרה, לפיהן לקחו את המערער בכפייה לבדיקה פסיכיאטרית ללא הנחיית הפסיכיאטר המחוזי, עשויות להיות מוצדקות, אך השופט מדגיש כי המשטרה לא הייתה צד להליך וכי ייתכן שהעובדות כפי שהוצגו אינן מדויקות. עם זאת, גם אם המשטרה פעלה שלא כדין, אין בכך כדי להצדיק את הפסקת אשפוזו של המערער, שהתבסס על שיקול דעתו המקצועי של הפסיכיאטר. השופטת דוחה במהירות את הטענה בדבר העברת המערערת מבית החולים שער מנשה לטירת כרמל, ומדגישה כי על ההחלטה לא הוגש ערעור ולכן היא סופית. השופט גם לא מצא טעם בתלונה על היעדרו של רופא בישיבת הוועדה, שכן החוק אינו מחייב נוכחות רופא בכל מקרה. באשר לתשתית העובדתית להחלטת הוועדה, מסכים השופט כי בידי הוועדה היו די עובדות כדי לקבוע את הצורך בטיפול ואת קיומה של מסוכנות. עם זאת, השופט מזהה פגם משמעותי בתהליך קבלת ההחלטות בוועדה. הוועדה לא העריכה די הצורך את מידת המסוכנות הנשקפת מהמערער ואף לא שקלה חלופות לאשפוז כפוי שיש בהן כדי לשלול את המסוכנות תוך כיבוד חירותו של המערער. כתוצאה מכך, השופט מקבל חלקית את הערעור, מבטל את ההחלטה להאריך את האשפוז ומורה כי עניינו של המערער יישקל מחדש בוועדה. הוועדה מונחית לבחון את מידת המסוכנות ולבחון חלופות פחות מגבילות מאשפוז כפוי. בכלל זה, יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער, באשפוזיו הקודמים ובמצבו הרפואי. על הוועדה לתת החלטה על בסיס שיקולים אלה ולקיים דיון חדש לא יאוחר מיום 10.5.2011. עוד מבהירה השופטת כי בא כוח המערער יכול לבקש נוכחות רופא בדיון בהודעה מוקדמת. ההחלטה תועבר בדחיפות לבאי כוח הצדדים, והשופטת מדגישה כי אין לפרש פסק דין זה כהבעת עמדה עניינית לגופו של עניין.